ראשי»משבר הקורונה»מדוע ישראל מובילה בשיעור העובדים שעבודתם מתאפשרת מהבית?
מדוע ישראל מובילה בשיעור העובדים שעבודתם מתאפשרת מהבית?
מעסיקולוג6:00
ישראל ניצבת במקום השני מבין מדינות ה-OECD עם שיעור גבוה במיוחד של עובדים המועסקים בעבודה שמאפשרת להם לעבוד מהבית | דו"ח התעסוקה השנתי של משרד העבודה והרווחה
ישראל ניצבת במקום השני, אחרי לוקסמבורג, מבין מדינות ה-OECD עם פוטנציאל גבוה במיוחד של העסקה מהבית: כ-47% מהעובדים מועסקים בעבודה שמאפשרת להם לעבוד מהבית, בעוד הממוצע במדינות ה-OECD עומד רק על 38% – כך עולה מדו"ח שוק התעסוקה בישראל לשנת 2020 שמפרסם הבוקר (ה') משרד העבודה והרווחה. יש לציין ששיעור העובדים מהבית בפועל בחודשי הסגר השני היה נמוך יותר.
השיעור הגבוה של פוטנציאל העבודה מרחוק יחסית ל-OECD נובע בין היתר מכך שבישראל האפשרות לעבוד מהבית ניתנת גם לעובדי הוראה ולעובדים בענפי טכנולוגיית המידע, עניין פחות שכיח במדינות אחרות. היכולת לעבוד מהבית אמנם קריטית בתקופה זו, אולם יש לה ערך רב גם בימים כתיקונם בשל יכולתה להביא לצמצום העומס בכבישים ולאפשר איזון בין הבית לעבודה.
משבר הקורונה שם זרקור על הפער בין עובדים שהמקצוע שלהם ותשתיות ביתם מאפשרים להם לעבוד מהבית ואלה שלא. ברמת המקצוע, שיעור היהודים שאינם חרדים דומה לשיעור החרדים שמועסקים במקצועות שמאפשרים עבודה מהבית, בעוד שבמגזר הערבי, ובמיוחד גברים ערבים, שיעור גבוה של מועסקים במקצועות שלא מאפשרים עבודה מרחוק.
בחינת היכולת לעבוד מהבית מבחינת תשתיות ביתיות מלמדת שבעוד יהודים שאינם חרדים גרים בבתים מרווחים יחסית שמצוידים במחשב ובאינטרנט, האוכלוסיות החרדית והערבית גרות בבתים צפופים ללא מחשב, עניין שמקשה עליהם לעבוד מהבית. כ-91% מהאוכלוסייה היהודית שאינה חרדית הם בעלי מחשב וגישה לאינטרנט מהבית, לעומת 76% מקרב הערבים ורק כ-37% בקרב החרדים.
יוצאי אקדמיה ומוסדות להכשרת הנדסאים וטכנאים ככל הנראה נוטים יותר להשתלב בעבודות שהוגדרו חיוניות לאורך המשבר ובתפקידים שנוחים לביצוע מרחוק.
על כך למדים משיעור האבטלה הנמוך ביותר שנרשם אצלם במהלך הסגר השני: 10% בקרב יוצאי אקדמיה ו-14% בקרב יוצאי מוסדות להנדסאים וטכנאים. זאת בעוד שיעור האבטלה גבוה במיוחד (19%) נרשם בסגר השני בקרב מי שמוסד הלימודים האחרון שלו היה ישיבה או תיכון.
המקצועות שנפגעו בצורה הקשה ביותר ממשבר הקורונה החל מתחילת מרץ 2020, היו באופן לא מפתיע בתחום המסעדנות, התיירות, האמנות והתרבות. שיעור האבטלה במקצועות אלה נע בין 21% ל-69% גם בחודשים יולי-אוגוסט, במהלכם צומצמו ההגבלות במשק. במהלך ימי הסגרים זוהתה מטבע הדברים פגיעה גם במקצועות שכרוכים בקבלת קהל, דוגמת מוכרים בחנויות ומעצבי שיער.
המקצועות שנפגעו בצורה קלה יחסית היו מפתחי תוכנה ועובדים של מערכות חיוניות דוגמת מורים ורופאים. כשהמשק היה פתוח יחסית, בחודשים יולי ואוגוסט, שיעור האבטלה של עובדים אלה היה נמוך מ-5%.
נזכיר שלפני פרוץ המשבר שיעור האבטלה בשוק העבודה היה נמוך במיוחד ועמד על 3.8% בלבד, אולם לאחר סגירת המשק במרץ 2020 הוא זינק ועמד עד סוף השנה על 16% בממוצע (כולל עובדים בחל"ת).
שיעור האבטלה עלה בחדות בכל חלקי האוכלוסייה, אולם היה הגבוה ביותר בקרב גברים חרדים במהלך רוב חודשי המשבר. בתקופת הסגר השני עמד שיעור האבטלה בקרב גברים חרדים על 20%, לעומת 14% בקרב יהודים לא חרדים. נזכיר שתעסוקת גברים חרדים נמוכה יחסית לשאר קבוצות האוכלוסייה גם בזמני גאות.
נשים נפגעו גם הן בצורה חזקה יותר בזמן הסגרים, כאשר הפער המגדרי בשיעור האבטלה הגיע בשיאו ל-11 נקודות אחוז בסגר הראשון ו-7 נקודות אחוז בסגר השני. עם זאת, כאשר המשק היה פתוח ברובו בין הסגרים – שיעור האבטלה של נשים וגברים היה דומה.
