בראש סולם השכר ניצבו בשנת 2016 גברים אשכנזים דור ראשון שעלו לארץ עד שנת 1989, עם שכר ממוצע של 17,640 שקל. זאת בעוד נשים אשכנזיות דור ראשון שעלו עד 1989 נאלצו להסתפק בשכר ממוצע בגובה 11,037 שקל – כך עולה מדו"ח אדווה השנתי שפורסם אתמול.
גברים אשכנזים דור שני קיבלו שכר ממוצע בגובה 15,099 שקל, ואילו שכרם של גברים מזרחים דור שני עמד על 14,406 שקל. גברים מזרחים דור ראשון שעלו עד 1989 נמוך יותר, ועומד על גובה 12,761 שקל, ואילו שכרם הממוצע של גברים אשכנזים שעלו לאחר 1990 עומד על 12,005 שקל.
צמצום הפער בין גברים אשכנזים ומזרחים
צמצום משמעותי ביותר נרשם בפער בין גברים אשכנזים ומזרחים דור שני: בשנת 2016 השכר של גברים אשכנזים דור שני עמד על 15,099 שקל, כלומר 55% מעל לממוצע, בהשוואה לשכר של גברים מזרחים שעמד על 14,406 שקל, 48% מעל לממוצע.
נשים אשכנזיות דור שני השתכרו בממוצע 9,017 שקל, כלומר 93% מהממוצע, בהשוואה ל-8,640 אצל מקבילותיהן המזרחיות, 89% מהממוצע.
שכרם של הערבים אזרחי ישראל היה נמוך מאוד בהשוואה לזה של כלל השכירים והשכירות: ב-2016 הוא עמד על 51% מהממוצע עבור נשים ועל 76% מהממוצע עבור גברים.
שכר נמוך מעט יותר נרשם בקטגוריה של יהודים יוצאי אפריקה-אסיה דור ראשון שעלו אחרי 1990, כאשר יש להניח שרובם ככולם הם יהודים יוצאי אתיופיה. בשנת 2016 עמד שכר הגברים הממוצע על 7,233 שקל – 74% מהממוצע.
בתחתית סולם השכר עומדות נשים יוצאות אתיופיה שעלו לארץ לאחר שנת 1990, וכן נשים ערביות – עם שכר ממוצע של 5,376 שקל ו-5,004 שקל בהתאמה.
העשירון העליון ממשיך להשאיר אבק
עוד עולה מדו"ח אדווה כי העשירון העליון הרוויח פי 12 מהעשירון התחתון, בעוד המאיון העליון הרוויח פי 23 מהתחתון.
מאז 2012 גדלה ההכנסה הכספית ברוטו של משקי בית בכל העשירונים בשיעורים שבין 10% ל-17%. עם זאת, פערי ההכנסה נותרו גבוהים: ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו של משק בית בעשירון העליון עמדה בשנת 2016 על 58,846 שקל, פי 12 מן ההכנסה המקבילה של העשירון התחתון, שעמדה על 4,898 שקל.
הדיון באי שוויון בהכנסות מתמקד בדרך כלל בפערים בין העשירונים השונים, אולם פערים גבוהים במיוחד נרשמו בתוך העשירון העליון. בשנת 2016 ההכנסה הממוצעת של המאיון העליון של משקי הבית עמדה על 113,621 שקל, והייתה גבוהה פי 2.2 מההכנסה הממוצעת של תשעת המאיונים הנותרים של העשירון העליון, ופי 23 מזו של העשירון התחתון.