ממוצע ההכנסה של ישראלי ממוצא אירופאי גבוה ב-235% מההכנסה הממוצעת של יוצא אתיופיה – כך עולה מהדו"ח השנתי שפרסם היום (א') מרכז אדווה, מכון למחקר חברתי הממומן בין היתר על ידי הקרן החדשה לישראל. הנתונים מתייחסים לשנת 2015, והם לקוחים מסקר הוצאות והכנסות משק הבית במתכונתו החדשה.
הכנסתם הממוצעת של יוצאי אתיופיה עמדה על כמחצית מההכנסה הממוצעת במשק, ובאופן לא מפתיע הכנסה נמוכה נרשמה גם בקרב שכירים ערבים: כשני שליש מההכנסה הממוצעת של כלל השכירים בישראל.
ההכנסה החודשית של שכירים אשכנזים עמדה על שיעור של 31% מעל ההכנסה החודשית הממוצעת של כלל השכירים, ואילו ההכנסה של שכירם מזרחים עמדה על 14% מעל הממוצע.
זאת בעוד ההכנסה החודשית של ילידי ישראל שהם יוצאי ברית המועצות לשעבר היתה ברמה של ההכנסה הממוצעת של כלל השכירים (ראו טבלה).
החוק מחייב תאגידים שמניותיהם נסחרות בבורסה לפרסם את השכר של חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר בתאגיד, וכך קיימת שקיפות בנוגע לשכר רבים מהבכירים במשק.
על בסיס נתונים אלה, עולה מדו"ח אדווה עולה כי תגמול הבכירים בתאגידים הגדולים עלה ב-2015 בהשוואה לשנה הקודמת. עם זאת, העלייה המשמעותית נרשמה בתגמול מבוסס מניות, שכן לא חל שנוי ניכר בגובה השכר.
המנכ"לים של 100 החברות הגדולות ביותר שמניותיהן נסחרות בבורסה התל אביבית ("תל אביב 100") תוגמלו בממוצע בסכום שנתי כולל של 1.5 מיליון שקל, כלומר 425,000 שק בחודש.
התגמול הממוצע של המנכ"לים היה גבוה פי 44 מהשכר הממוצע במשק, ופי 91 משכר המינימום באותה שנה. נזכיר כי במרץ 2016 אישרה הכנסת את החוק להגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי, חרף המתקפה בה יצאו הבנקים וקבוצות הביטוח נגד יוזמה זו של שר האוצר, משה כחלון.
