ביה"ד לעבודה פסק כי בניגוד לטענותיה, עובדת הדואר נהגה בחוסר תום לב והיא זו שגרמה להפסקת עבודתה בשל חוסר רצונה להמשיך בתפקיד
בית הדין בבאר שבע דחה השבוע תביעת עובדת נגד דואר ישראל בטענה שפוטרה ללא הודעה מוקדמת. סכום התביעה עמד על כ-220,000 שקל בגין שכר עבודה, השלמה לשכר מינימום, דמי הודעה מוקדמת, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה ופיצוי בגין עוגמת נפש וחוסר תום לב. במקביל קיבל ביה"ד את התביעה הנגדית שהגיש דואר ישראל בסך כ-19,000 שקל בגין חוב למס הכנסה.
העובדת הועסקה כדוורית במשרה מלאה החל משנת 1994. בינואר 2012 נפגעה בתאונת עבודה ונעדרה מהעבודה במשך 3 חודשים. בתום התקופה היא פנתה לרופאה תעסוקתית, שאישרה כי היא מסוגלת לעבוד בתנאי שאין עומס פיזי בידהּ השמאלית.
ביולי באותה השנה היא זומנה לוועדה רפואית כנדרש בהוראות התקשי"ר ובהסכמים הקיבוצים בענף על מנת לשבץ אותה לתפקיד מתאים, אולם לא היא התייצבה בטענה לבעיה רפואית. לאחר שלא זומנה לוועדה נוספת ולא שובצה לתפקיד אחר, הודיעה העובדת כחודשיים לאחר מכן שהיא רואה עצמה כמי שפוטרה, וביקשה לערוך לה גמר חשבון.
דואר ישראל טען כי העובדת מסרה לרופא החברה שהיא אינה מעוניינת להתייצב בפני הוועדה הרפואית. לאחר ששלחה מכתב באמצעות עורך דינה לפיו היא רואה עצמה כמי שפוטרה – הסתיימה העסקתה במועד זה. כך נטען שהעובדת אינה זכאית להודעה מוקדמת, כיוון שהיא זו שהביאה לסיום העסקתה ביוזמתה, ומכאן שהיא זו שצריכה לשלם לחברה פיצוי בגין הודעה מוקדמת.
שיהוי לא סביר
בית הדין לעבודה בחן את טענות הצדדים ואת הראיות שהובאו בפניו וקבע כי דואר ישראל פעל כדין ובתום לב בכל הנוגע לאופן סיום העסקת העובדת, ולא גילה כל עוינות כלפיה כפי שטענה. עם זאת, בית הדין פסק כי חלף פרק זמן ממושך ולא סביר עד לזימון העובדת לוועדה הרפואית. "היה ראוי שהנתבעת תוציא את הזימון סמוך ככל האפשר לתום תקופת האי-כושר בה שהתה העובדת", ציין בהחלטתו.
לאחר שהודיעה העובדת כי לא תוכל להגיע לדיון בוועדה, הוסיף בית הדין, היה עליה לבקש לקבוע תחתיו מועד חדש. מאחר שלא עשתה כן והעדיפה להודיע שהיא רואה עצמה כמפוטרת – נראה שהדבר נעשה שלא בתום לב.
בפני בית הדין לעבודה הוצגו עדויות לפיהן העובדת ביקשה עוד לפני התאונה לעבוד לתפקיד ניהולי, וכך קבע: "התרשמנו שהעובדת עשתה כל שיכלה כדי לא לחזור לעבוד כדוורית, ולפיכך גם סירבה לעמוד בפני ועדה רפואית, על מנת שלא ייווצר סיכון שזו תקבע שהיא כשירה לעבוד כדוורית או בתפקיד אחר שאינו ניהולי".
בית הדין לעבודה פסק שהעובדת היא זו שהתפטרה וסיימה עבודתה לאלתר, אולם השיהוי הלא סביר עד לזימונהּ לוועדה הרפואית לצורך התאמתה לתפקיד ההולם את מצבה הרפואי שלל גם מהמעסיק את זכאותו לדמי הודעה מוקדמת
בנוסף הוכח שהעובדת התנהלה באופן לא ראוי, לרבות נטישת העבודה. קרה שהדביקה מודעות על בניינים בהם היתה אמורה לחלק דואר, ובהן הסבירה כי אינה מחלקת דואר באזור זה שמנהל הדואר לא אוכף את חוק איסור עישון במקום העבודה. "זוהי עבירה פלילית שבגינה נאלצתי לעזוב את בית הדואר, ולא הספקתי להכין את הדואר לחלוקה. לידיעתכם, זו פגיעה בזכותכם לקבל דואר מדי יום", כתבה בציון מספר הטלפון בסניף הדואר בו הועסקה, דבר שהביא לתלונות רבות מצד דיירי אותם בניינים.
לפיכך נקבע שהעובדת היא זו שהביאה לסיום העסקתה, ואינה זכאית להודעה מוקדמת. עם זאת, בית הדין פסק שגם דואר ישראל אינו זכאי להודעה מוקדמת בשל השיהוי עד לזימון העובדת לוועדה הרפואית.
התביעה שכנגד התקבלה, והעובדת חויבה בתשלום בסך כ-19,000 שקל בשל חוב שנוצר בגין תשלום למס הכנסה. בשל זכאות העובדת לשכר עבודה ולדמי הבראה, נפסק לה סכום בגובה כ-40,000 שקל בלבד, ויתר רכיבי התביעה נגד דואר ישראל נדחו.
בית הדין בבאר שבע דחה השבוע תביעת עובדת נגד דואר ישראל בטענה שפוטרה ללא הודעה מוקדמת. סכום התביעה עמד על כ-220,000 שקל בגין שכר עבודה, השלמה לשכר מינימום, דמי הודעה מוקדמת, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה ופיצוי בגין עוגמת נפש וחוסר תום לב. במקביל קיבל ביה"ד את התביעה הנגדית שהגיש דואר ישראל בסך כ-19,000 שקל בגין חוב למס הכנסה.
