האם זכאי עובד במשמרת לילה לגמול שעות נוספות החל מהשעה השמינית, או החל מהשעה התשיעית ואילך כפי שקורה במשמרת יום?
בשאלה זו הכריע אתמול (ד') בית הדין לעבודה בתל אביב, לאחר שהוגש ערעור על החלטתו לבית הדין הארצי לעבודה, ובהסכמת הצדדים הדיון הוחזר לערכאה הראשונה לצורך הכרעה סופית בנושא. כך צורפו להליך המשפטי גם היועץ המשפטי לממשלה, ההסתדרות, נשיאות הארגון העסקיים והארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה.
בית הדין לעבודה בתל אביב דחה את טענת החברה לפיה יש להשוות את משך העבודה ביום למשך העבודה בלילה, ונפסק שהעובד זכאי לגמול שעות נוספות במשמרת לילה החל מהשעה השמינית.
העובד הועסק במשך כ-7 שנים כשומר בלובי במגדל בתל אביב במשמרות לילה, בחברה המספקת שירותי שמירה ואבטחה. לטענתו, החברה היתה צריכה לשלם לו גמול שעות נוספות בשיעור של 125% בגין השעה השמינית והתשיעית במשמרת הלילה, וכן גמול שעות נוספות בגין שעות העבודה העולות על 43 שעות שבועיות.
המסגרת הנורמטיבית לבחינת השאלה מורכבת למעשה מחוק שעות עבודה ומנוחה ומההסכם הקיבוציים הכלליים לקיצור שבוע העבודה במשק ומההסכמים הקיבוציים בענף השמירה.
בתי הדין לעבודה לא ממהרים להתערב בתוכנו של הסכם קיבוצי, המורכב ממכלול שיש בו איזונים ופשרות שהינם תוצר של משא ומתן, בו עומדים הצדדים על אינטרסים מסוימים שלהם או מוותרים עליהם, בהתאם לשיקולים מורכבים של הצדדים הנוגעים לעניין [ע"ע 300031/98].
בית הדין הארצי קבע [ע"ע 29831-09-15] בספטמבר 2017 את אופן פרשנותו של הסכם קיבוצי:
"לטעמנו, טענות החברה אינן עולות בקנה אחד עם האמור בהסכמים הקיבוציים הכלליים הנוגעים לקיצור שבוע העבודה במשק, וכן עם האמור בהסכמים הקיבוציים וצווי ההרחבה הענפיים בענף השמירה", נימק בית הדין את החלטתו.
[סע"ש 2044-11-13]
<< לחצו לצפייה: פסיקה חדשה בדיני עבודה >>