הצעה לתיקון חוק גיל פרישה הונחה לפני מספר ימים על שולחן הכנסת על ידי יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) ו-14 ח"כים נוספים, על מנת להצמיד את גיל הפרישה שבחוק הביטוח הלאומי לגיל הפרישה שבחוק גיל פרישה.
שינוי החוק באופן זמני הנו כורח המציאות על רקע עיכובים חוזרים ונשנים מצד שר האוצר משה כחלון להגשת עמדתו לוועדת הכספים בנושא העלאת גיל הפרישה לנשים.
החוק קובע שעל שר האוצר להגיש את עמדתו לוועדה עד ה-30 בספטמבר 2016. בעקבות העיכוב הראשון נקבע מועד חדש על פיו נדרש כחלון להגיש את עמדתו לוועדה עד ה-30 באפריל 2017, אולם גם בדד-ליין הזה השר לא עמד, ועמדתו טרם הוצגה.
לפני חודש פנה כחלון לוועדת הכספים בבקשה לקיים דיון בנושא ללא קבלת עמדתו: "לאחר שבחנתי את המלצות הוועדה לבחינת גיל פרישה לנשים, בשים לב להצדקות השונות לכך ולכלים התומכים שפורטו בהרחבה בהמלצות הוועדה, בשל ההשלכות השונות שיש להעלאת גיל הפרישה לנשים, וההשלכות הציבוריות הנרחבות ובטרם אקבל החלטה בעניין, אודה לקיום דיון בוועדת הכספים לצורך קבלת עמדת ועדת הכספים, ובכלל זה כל המידע והעמדות הציבוריות שיוצגו בפני הוועדה במהלך דיוניה בסוגיה האמורה. לאחר קבלת כל האמור, אקבל את החלטתי", כתב כחלון בפנייתו ליו"ר ועדת הכספים.
עם זאת, היועצת המשפטית של ועדת הכספים, עו"ד שגית אפיק, הבהירה בתגובה לחברי הוועדה שאין אפשרות להיענות לבקשת השר, כיוון שמדובר בהפרה של החוק. "במכתבו של שר האוצר אין משום עמדה כלשהי, ואף שהוא הוגש ביום 30/4/2017, מכתב זה לא עומד בתנאי סעיף 9 לחוק שמחייב להביא לאישור ועדת הכספים את המלצותיו לעניין גיל הפרישה לאישה שנולדה בשנת 1955 ואילך בהתחשב בהמלצות הוועדה הציבורית", הבהירה אפיק.
"נוצר מצב שבו הלוחות (הלו"ז – מעסיקולוג) של חוק הביטוח הלאומי נותרים על כנם", הסבירה אפיק את ההשלכות של העיכובים. "כתוצאה מכך, לוחות הביטוח הלאומי מייצרים העלאת גיל הפרישה לנשים לענין זכאותן לקצבת זקנה".
כלומר, על אף שגיל הפרישה לא הועלה, חוק הביטוח הלאומי כבר קובע העלאה הדרגתית של גיל הזכאות לגיל קצבת זקנה, ונשים רבות שמתקרבות לגיל 62 קיבלו הודעה מביטוח לאומי לפיה מועד הפרישה שלהן יידחה.
עו"ד אפיק המליצה לחברי הוועדה לשנות באופן זמני את החוק על מנת לפתור את הבעיה, וזוהי למעשה מטרתה של הצעת החוק האמורה. כך, כל עוד אין החלטה בפועל על העלאת גיל הפרישה – הביטוח הלאומי יאפשר לנשים שנולדו החל מאוגוסט 1955 לקבל קצבת זקנה.
נזכיר כי בעיה נוספת שנוצרה על רקע העיכובים היתה מול קרנות הפנסיה: בעקבות הודעת משרד האוצר על כוונתו להעלות את גיל הפרישה לנשים, קרנות הפנסיה התחילו באופן מיידי לקזז כספים מנשים בנות 62 שביקשו לפרוש, כי ראו בכך משיכה מוקדמת. העניין נדון בוועדת הכספים, וכך חויבו קרנות הפנסיה בפברואר השנה להשיב כספים שקוזזו מחוסכות שהגיעו לגיל 62 וביקשו לצאת לגמלאות.
נוסח חוק גיל הפרישה, שנותר בינתיים על כנו, קובע שהחל מ-1 בינואר 2017 יעלה ל-64 גיל הפרישה לנשים שנולדו לאחר מאי 1958 במקרה בו חברי ועדת הכספים לא יקבלו החלטה בנוגע לדחיית גיל הפרישה של נשים עד למועד זה, באופן הזה:
יום לאחר שהבהירה עו"ד אפיק לחברי הוועדה את המצב המשפטי האמור, התכנסה הוועדה וקיבלה החלטה להכריע בנושא העלאת גיל הפרישה לנשים בהסכמה רחבה.
"ועדת הכספים תגבש החלטה מוסכמת בנושא גיל הפרישה, כזו שתיתן מענה לנשים במקצועות שוחקים, נשים עובדות או עצמאיות", הודיע יו"ר הוועדה גפני במהלך הדיון.
"מכיוון שהנושא כה מורכב, השר מעוניין לשמוע קודם את עמדת הציבור", הסביר באותו דיון מנכ"ל האוצר, שי באב"ד. "נעשה את כל המאמצים לבנות את המודל הטוב ביותר, תוך השגת הסכמה רחבה. נידרש לתת מענה לכל הבעיות שעלו, ולצורך כך יש לנו את שלושת החודשים הקרובים".
מגמה עולמית
במדינות רבות הוחלט במהלך השנים האחרונות על העלאת גיל הפרישה לנשים באופן מתון והדרגתי, שיסתיים בעוד שנים ארוכות.
כך, למשל, בארה"ב גיל הפרישה לנשים יעלה מ-66 ל-67; באירלנד מ-65 ל-68; בבריטניה מ-60 ל-67; ביפן, יוון והונגריה מ-60 ל-65; בצרפת, גרמניה, הולנד, קנדה, בלגיה ואוסטרליה מ-65 ל-67; בפולין מ-61 ל-67; ובטורקיה מ-58 ל-65.