מליאת הכנסת אישרה אתמול בלילה (ב') סופית, בתמיכת 88 חברי כנסת וללא מתנגדים, את ההצעה לתיקון חוק גיל פרישה שאוסרת על מעסיק להוציא לגמלאות הורה שילדו נפטר, בניגוד לרצונו, גם בהגיעו לגיל פרישה חובה, כלומר גיל 67. כך, מעתה ואילך גיל פרישה חובה לעובדים שילדם נפטר יעמוד על גיל 71.
החוק יחול רק על עובד שעבד במקום עבודתו 7 שנים לפחות, ורק על עסקים עם 25 עובדים לפחות. "כחלק מהניסיון שלא לשקוע באסונם, מחפשים הורים שכולים עיסוקים שיאפשרו להם להתמודד עם האובדן", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. "חלקם מוצאים מסגרות התנדבות, חלקם שוקעים בעבודה. חובת גיל הפרישה, שלב בחיים בו אדם מוצא את עצמו חסר מסגרת קבועה בחיי היום יום, יכולה להיות נקודת שבר להורים שכולים".
בעיה מוכרת זו באה לידי ביטוי בחוק לפני כמעט 40 שנה, כאשר תיקן המחוקק את חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), וקבע חובת העסקה לאחר גיל פרישה.
בתיקון חוק זה נקבע שלמעסיק אין אפשרות לפטר עובד שהוא אב שכול, שילדו נהרג במערכה צבאית, ולפיכך מחוייב המעסיק להעסיקו לתקופה של 5 שנים נוספות לאחר גיל הפרישה.
הצעת חוק זו נועדה לקבוע מנגנון דומה לזה הקיים על הורים שכולים, שילדם נספה במערכה צבאית, על כלל ההורים השכולים.
"הורה שכול הוא הורה שכול, ואת הכאב לא ניתן לרפא, בין אם מדובר על ילד שנהרג במערכה צבאית ובין אם הוא נהרג בתאונת דרכים, מחלה קשה או בכל דרך אחרת, קשה ככל שתהיה", מסבירים מציעי החוק, ח"כ בצלאל סמוטריץ' ושולי מועלם. "עקב רגישות הנושא ההצעה מאפשרת לשר להתקין תקנות, בין השאר לגבי חריגים לחוק".