בית הדין הארצי הורה לחשוף מסמכים אישיים אודות המועמדת שזכתה במכרז
מעסיקולוג8:00
התובע טען שמדובר ב"מכרז תפור", ושניסיונו המקצועי רב יותר מזה של הזוכה בתפקיד. בית הדין הארצי חייב לחשוף בפניו מסמכים הרלוונטיים להוכחת טענותיו
בית הדין הארצי לעבודה חייב לאחרונה את חברת "נצר השרון", לשעבר התעשייה הצבאית לישראל, להעביר לידי מועמד שלא התקבל במכרז מסמכים אישיים אודות המועמדת שנבחרה לתפקיד.
הדיון המשפטי עסק בשאלה העקרונית בנוגע לזכאותו של מועמד שהפסיד במכרז, או בהליך שנערך בוועדת איתור לאיוש משרה, לקבל את כל המסמכים הנוגעים למועמד שזכה במשרה. זאת, מאחר שהמועמד טוען שמדובר ב"הליך תפור", ושניסיונו המקצועי עולה על ניסיונו של הזוכה במכרז.
התובע והזוכה במכרז הגישו מועמדוּת לאיוש משרת היועץ המשפטי של החברה. לאחר שהחברה הודיעה לתובע על דחיית מועמדותו, הוא דרש לקבל לידיו מסמכים הקשורים להליך האיתור – מסמכים הנוגעים אליו, למועמדים אחרים ולהליך האיתור בכללותו. החברה הסכימה להעביר לתובע רק את המסמכים הנוגעים אליו, וכן את הנוהל לפיו פעלה ועדת האיתור.
בכתב התביעה עתר התובע לבטל את החלטת מינוי הזוכה במכרז, ולהורות על בחירתו ליועץ המשפטי של החברה. לטענתו, הליך האיתור "נתפר" לפי מידותיה של הזוכה במכרז, מאחר שהיא כבר משמשת בפועל בתפקיד אליו היא נבחרה.
עוד טען התובע שניסיונו המקצועי עולה על ניסיונהּ של הזוכה, ושהניקוד שקיבל בקריטריונים השונים היה שגוי. לטענתו, רק לאחר שיקבל את כל מסמכי ועדת האיתור – הוא יוכל להוכיח עד כמה ההליך לא היה "שוויוני ותחרותי", כלשונו.
תכלית זכות העיון
בית הדין לעבודה האזורי[ס"ע 37030-03-18] קיבל במאי השנה את בקשת התובע, והורה על גילוי המסמכים הנוגעים למועמדת, לאחר שנפסק שמדובר במסמכים רלוונטיים להליך.
בהחלטה זו הורה בית הדין לחברה להעביר את קורות החיים של המועמדת, שאלון למועמד שמילאה, תרשומת ראיונות עם ממליצים, טופסי ניקוד קריטריונים קשיחים ורכים, ריאיון אישי, וכן את טבלת ניקוד משוקללת.
בקשה נוספת מטעם התובע, הביאה את בית הדין האזורי להורות גם על גילוי החלטות ופרוטוקולים של ועדת האיתור, וכן רישומים אחרים הנוגעים לפעולותיה, למינויה ולהרכבתה של ועדת האיתור.
על החלטה זו של בית הדין האזורי, הגישו לבית הדין הארצי ערעור הן החברה והן המועמדת שזכתה במכרז, בטענה שמדובר בהפרה של זכותה לפרטיות. בית הדין הארצי הסביר שלזכות העיון במסמכי המכרז יש שתי תכליות עיקריות:
1. לאפשר למציע שלא זכה במכרז לברר האם נבחר הזוכה כדין, והצעתו נמצאה פחות טובה. במקרה בו הוא מתרשם שנגרם לו עוול, הוא רשאי לתקוף את החלטת הזכייה בבית המשפט. על מנת לממש זכות זו, יש לאפשר לו גישה למידע הנמצא ברשות ועדת המכרזים, כך שניתן יהיה לבחון אם ההחלטה התקבלה כדין. מבחינה זו זכות העיון היא נגזרת של זכות הטיעון.
2. על מנת לשמור על טוהר המידות, יש להפוך את הליך המכרז לשקוף ככל האפשר. לכן על ההחלטה להיות מנומקת, על הפרוטוקולים לשקף את דיוני הוועדה, וכך ניתן לבקר את עבודת הוועדה ואת מהלכיה.
הזכות לעיון VS הזכות לפרטיות
בית הדין הארצי התייחס לכך שהזכות לעיון עלולה להתנגש עם הזכות לפרטיות ועם הזכות לשמירה על סוד מסחרי וקניין רוחני של משתתפים אחרים במכרז. בנוסף, ניתן גם לנצל לרעה זכות זו, והיא עלולה להרתיע השתתפות של מציעים פוטנציאליים, היא יכולה להרחיק גם חברי ועדה מלהתבטא באופן חופשי.
עיון במסמכים הנוגעים למשתתפים אחרים בכלל ולזוכה בפרט, כפוף למבחן הרלבנטיות בהיבט הצר. כלומר, על התובע להראות שקיים לכאורה קשר בין המידע המבוקש לבין עילת התביעה. בית הדין נדרש לבחון אם יש במסמכים המבוקשים כדי לבסס עילת תביעה, וכיצד הם יכולים לתרום ליעילות ההליך המשפטי.
בכתב התביעה טען התובע שהמכרז נתפר לפי מידות הזוכה בתפקיד, שכן היא כיהנה בתפקיד עוד לפני שנבחרה במשך שנתיים, עד שהתברר שלא ניתן להמשיך בהסדר זה ללא מכרז. עוד טען התובע שיש לו הרבה יותר ותק וניסיון ביחס למועמדת הזוכה.
"התובע העלה שתי טענות כבדות משקל, המצדיקות מסירת מסמכים הקשורים במועמדת הזוכה, תוך שמירה על פרטיותה", פסק בית הדין הארצי. "אין בידינו לקבל את הטענה לפיה חזקה על חברי הוועדה כי עשו את מלאכתם נאמנה, ואין מקום לבחון שיקול דעתם. מקום בו מועלית טענה שלא ניתן לומר עליה כי היא משוללת יסוד, ראוי כי יינתן לאינטרס הגילוי עדיפות תוך מזעור הפגיעה בפרטיות המשתתפים האחרים".
המסמכים שהחברה חויבה לחשוף בפני התובע
קורות חיים של הזוכה בתפקיד – מאחר שהניסיון התעסוקתי של הזוכה במשרה עומד בלב הטיעון של התובע, וממילא קורות החיים שלה כוללים רק פרטים בקשר לניסיון תעסוקתי – ללא פרטים אישיים על חייה, מצבה המשפחתי, כתובת או פרטים אחרים העלולים לפגוע בפרטיותה.
שאלון שמילאה הזוכה– נפסק שהחלקים המתייחסים למקומות העבודה והניסיון המקצועי רלוונטיים, ובכלל זה תעודות המעידות על השכלה. אין בהם גם פגיעה בפרטיות של צדדים שלישיים, מאחר שלא צוינו פרטים מזהים של לקוחות, או התקשרויות. עם זאת, בית הדין הארצי הורה למחוק מהשאלון את הפרטים האישיים של המועמדת – כתובת, טלפון ושמות ממליצים שלא נתנו הסכמתם לגילוי שמם לצרכים שאינם לתכלית הליך האיתור. בנוסף נפסק שאין לגלות את צילום תעודת הזהות של הזוכה, הכולל פרטים אישיים עליה ועל בני משפחתה.
טופס ניקוד קריטריונים קשוחים ורכים – זהו הבסיס להחלטת ועדת האיתור, והוא משקף את ההערכות האישיות של חברי הוועדה. נפסק שהניקוד ניתן ביחס להשכלה ולניסיון ולהתרשמות של חברי הוועדה, ולכן הם רלוונטיים לעילת התביעה.
טבלת ניקוד משוקלל – שקלול הניקוד שהמועמדת קיבלה מכלל חברי הוועדה. ביחס לתובע, מדובר בפועל יוצא של הניקוד בקריטריונים הרכים והקשוחים, שכבר נקבע כאמור שיש לגלותם.
המסמכים שלא אושרו לגילוי בפני התובע
פרוטוקול ריאיון אישי של הזוכה – "ריאיון אישי מתנהל באווירה חופשית, שבה חברי הוועדה והמועמד אינם צריכים לחשוש מפני אימת הבריות", ציין בית הדין הארצי בהחלטתו. "בשל כך הם יכולים להתבטא בחופשיות, ובכך נשמרת 'קדושת' הריאיון מבלי שאף צד לא מוותר על זכותו לפרטיות ואנונימיות בתוך חלל החדר בו מתרחש הריאיון. בנסיבות שכאלו אין מקום לגילוי הריאיון, במיוחד מקום בו לא הוזהרה המועמדת, כמו גם חברי הוועדה, כי תמליל הריאיון יימסר למשתתף אחר במכרז. עיינו בריאיון ואין בו ביטוי להתרשמות חברי הוועדה, ולכן גם מסיבה זו אין מקום לגלותו".
תרשומת שיחות עם ממליצים על הזוכה – מכיוון שנוהלו שיחות עם הממליצים מבלי שהובהרה לממליצים שקיימת אפשרות שתוכן השיחה יועבר לצדדים שלישיים, ובכלל זה אפילו למועמדת עצמה, נפסק שאין לגלות מסמך זה, שכן דבר זה עלול לפגוע בפרטיות של הממליצים.
