בנק ישראל: גבר משכיל מרוויח 30% יותר במגזר העסקי ביחס לציבורי
מעסיקולוג15:03
המגזר הציבורי מתגמל יותר עבור ותק והשכלה, ואילו המגזר העסקי מתגמל יותר עבור המיומנויות עצמן. גובה השכר של נשים לא משכילות גבוה בצורה ניכרת במגזר הציבורי
גבר משכיל מרוויח במגזר העסקי שכר ממוצע הגבוה בכ-30% מגבר בעל השכלה זהה במגזר הציבורי – כך עולה מדו"ח שפרסם היום (ד') בנק ישראל. עם זאת, הפער בין גובה שכר נשים משכילות בין שני המגזרים עומד על שיעור של 11%.
כלומר, אם משווים שני עובדים בעלי מאפיינים דומים ובעלי השכלה דומה, אחד מהמגזר הציבורי ואחד במגזר העסקי, הרי שהשכר של העובד במגזר העסקי מושפע במידה רבה יותר מהמיומנויות שלו, מאשר השכר של העובד במגזר הציבורי.
כך, למשל, בבחינת פערי השכר בין המגזרים בפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת (ראו תרשים), נמצא כי ברמת מיומנות נמוכה במיוחד יעמוד השכר לשעה של גבר על גובה של 50 שקל במגזר הפרטי ו-60 שקל במגזר הציבורי. ברמת מיומנות גבוהה במיוחד, לעומת זאת, השכר לשעה יזנק ל-100 שקל לשעה במגזר העסקי, לעומת רק 70 שקל לשעה בציבורי.
בקרב נשים הפער כאמור קטן משמעותית: ברמת מיומנות נמוכה מאוד יעמוד השכר לשעה על 55 שקל לשעה במגזר הציבורי לעומת 35 שקל לשעה בעסקי, ואילו ברמת מיומנות גבוהה מאוד יעמוד השכר על 58 שקל לשעה בציבורי לעומת 70 שקל לשעה בפרטי.
מדובר בממצאי ניתוח שערך בנק ישראל במסגרתו נבדקו לראשונה רמות התגמול שמקבלים עובדים ישראלים במגזר הציבורי ובמגזר העסקי עבור מיומנויות קוגנטיביות. כך התברר שבדומה למצב במרבית המדינות המפותחות, התגמול במגזר העסקי גבוה יותר מבציבורי, כאשר מקור הפער הוא בעובדים המשכילים.
הפער בין שני המגזרים אינו נובע מהשוני בהתפלגות המיומנויות הקוגנטיביות של העובדים, כי אם מהשוני במנגנונים של קביעת השכר של עובדים משכילים בעוד שהמגזר הציבורי מתגמל יותר עבור ותק והשכלה, הרי שהמגזר העסקי מתגמל יותר עבור המיומנויות עצמן כשמדובר בעובדים משכילים, במיוחד בקרב נשים משכילות.
המגזר הציבורי בישראל כולל לרוב הסכמי עבודה קיבוציים, ותהליכי קביעת השכר והקידום בהם פורמליים. הסדרים אלו עלולים להקשות על המגזר הציבורי לתגמל את עובדיו על בסיס ביצועיהם, וגורמים לו לבסס את התגמול בעיקר על בסיס קריטריונים מדידים – ההשכלה והוותק.
המיומנויות נמדדו בסקר באמצעות מבחנים בתחומי היכולת המתמטית, יכולת הקריאה ופתרון בעיות בסביבה מתוקשבת. הבחינה נעשתה על ידי אמידה סטטיסטית של פער השכר בין עובדים בגין יכולות קוגניטיביות גבוהות יותר – כלומר של התשואה למיומנות. אמידת התשואה למיומנות נערכה בנפרד לעובדים המשתייכים למגזרים העסקי והציבורי, ועל פי חלוקה למגדרים ולרמות ההשכלה של העובדים.