בית הדין לעבודה בתל אביב פסק לאחרונה כי אין לראות במנהל של אחד מסניפי החברה כבעל תפקיד ניהולי או תפקיד הדורש אמון מיוחד לצורך חוק שעות עבודה ומנוחה, וחייב את המעסיק בתשלום בגובה כ-65,600 שקל עבור שעות נוספות.
העובד החל לעבוד באוגוסט 2011 כמנהל חנות לציוד משרדי, ושולם לו שכר גלובלי ללא תמורה בגין שעות נוספות. במסגרת תפקידו היה אחראי על צוות העובדים, על ארגון החנות ועל מתן שירותים ללקוחות.
כשנה לאחר תחילת עבודתו, עבר העובד לנהל חנות אחרת השייכת לחברה שפעלה בין 09:00 ל-21:00. בתקופות עמוסות היתה החנות פתוחה עד שעות מאוחרות יותר ונדרשה עבודה גם לאחר שעת הסגירה. העובד נדרש לעבוד לעתים גם בסופי שבוע, ואף להחליף אחד מאנשי הצוות שהודיע באופן פתאומי על היעדרותו. לטענתו עבד כ-50 שעות נוספות מדי חודש.
העובד הודיע על התפטרותו מהחברה בסוף 2013, בטענה שהחברה לא ביצעה כנדרש הפרשות פנסיוניות חרף ההתראות שניתנו לה. "בנסיבות אלה יש לראות את התפטרותי כאילו פוטרתי על ידך, ולפיכך אני זכאי לפיצויי פיטורים ולתשלומים לגמל ולפנסיה", כתב העובד במכתב ההתפטרות. עם זאת, החברה טענה כי מדובר בהתפטרות שאינה מזכה בפיצויי פיטורים.
"שכר גבוה וסמכויות נרחבות"
החברה טענה שהעובד אינו זכאי לתשלום בגין שעות נוספות בהתבסס על החריג שנקבע בחוק שעות עבודה ומנוחה בנוגע לעובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי. החברה טענה שלעובד שולם שכר גבוה יחסית לעובדים אחרים והוא שימש כמנהל חנות בעל סמכויות בהיקף רב.
בית הדין הארצי לעבודה התייחס בעבר [ע"ע 30027/98] להחרגה הקיימת בחוק שעות עבודה ומנוחה, וקבע כי "המדיניות המנחה בפסיקה פירשה את הסעיפים החריגים לחוק שעות עבודה ומנוחה בצמצום, כך שפחות עובדים יוּצאו מתחולתו של החוק ויותר עובדים ייהנו מההגנות שהחוק מעניק".
בנוסף נקבע שכדי ליפול בגדר החריג נדרשת מידה מיוחדת של אמון אישי, על מנת להימנע מאפליה וחוסר שוויון כלפי קבוצה גדולה של עובדים שאיכות החיים שלהם עלולה להיפגע.
מהו "תפקיד ניהולי"?
בית הדין הארצי לעבודה פירש את המונח "תפקיד ניהולי" באופן מצומצם, ונפסק שמנהל הוא מי שקובע את המדיניות של ההנהלה, מיישם את החלטות ההנהלה ומביא אותן לידי ביצוע, וכן מי שיש לו שיקול דעת עצמאי לביצוע מדיניות ההנהלה והתאמתה למציאות המשתנה.
בנוגע להגדרה של "תפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון", צוין כי כל עובד למעשה חייב נאמנות למעסיק, ומידה מיוחדת של אמון פירושה שהעובד הוא "איש סודהּ" של ההנהלה.
במקרה זה פסק בית הדין לעבודה כי העובד אינו נחשב לבעל תפקיד ניהולי או נושא במשרה הדורשת מידה מיוחדת של אמון אישי המוציאים אותו מגדר תחולת חוק שעות עבודה, וחייב את המעסיק בתשלום בגובה 65,600 שקל עבור שעות נוספות.
בנוסף נפסק כי התפטרותו של העובד דינהּ כפיטורים לאור נסיבות העניין, וכך חויב המעסיק בפיצויים בסך כ-20,000 שקל. כל זאת, לצד פיצויים נוספים עבור דמי הבראה, פדיון חופשה ואי ביצוע הפרשות פנסיוניות.
[סע"ש 38004-05-14]