ראשי»כתבות פופולריות»בית הדין הארצי שינה את הלכת סנונית: שיטת חישוב חדשה לפיצויי פיטורים
בית הדין הארצי שינה את הלכת סנונית: שיטת חישוב חדשה לפיצויי פיטורים
מעסיקולוג9:55
במשך שנים הנחה פסק דין סנונית את בתי הדין לעבודה בנוגע לחישוב פיצויי פיטורים לעובד שעתי. השבוע שינה בית הדין הארצי את ההלכה הפסוקה
בית הדין הארצי לעבודה פסק השבוע שיש לשנות את הלכת סנונית, שהנחתה במשך שנים את בתי הדין לעבודה בנוגע לחישוב פיצויי פיטורים לעובד שעתי, וקבע שיש לחשב את הפיצויים לפי תקנה 7, ולא לפי תקנה 9 כפי שהיה נהוג עד כה.
<< 01/02/18 – עדכון: השיטה החדשה חלה גם על עובד יומי – לחצו להרחבה >>
פסק דין סנונית [דב"ע נז/3-57] דן בשאלה כיצד יחושב שכרו האחרון של עובד שעתי, כלומר עובד שמקבל את שכרו על בסיס מספר שעות העבודה ושהיקף שעות עבודתו משתנה מחודש לחודש.
בית הדין האזורי קיבל את עמדת המעסיק, וקבע שיש לחשב את פיצויי הפיטורים לפי מכפלת מספר שעות העבודה הממוצע בכל תקופת ההעסקה בשכר השעה האחרון.
עם זאת, בית הדין הארצי ביטל את ההחלטה, דחה את עמדת המעסיק, וקבע שכאשר השכר משולם לפי שעה והיקף העבודה משתנה מחודש לחודש – יש לחשב את השכר האחרון על פי תקנה 9, כלומר לפי השכר הממוצע ב-12 החודשים האחרונים.
יש לציין שלמרות שבפסק הדין נעשה שימוש בביטוי "שכר ממוצע" – בחינת שיטת החישוב של אותו שכר מלמדת שמה שחושב בפועל הוא היקף המשרה הממוצע ב-12 החודשים האחרונים, כלומר ממוצע שעות העבודה בשנה האחרונה הוכפל בשכר השעה האחרון.
עם זאת, בצעד דרמטי שינה השבוע השופט אילן איטח מבית הדין הארצי את ההלכה הפסוקה: "לאחר בחינה חוזרת של הדברים, דומה כי במקרה של עובד שעתי המקבל את שכרו על בסיס מספר שעות עבודה ואשר היקף שעות עבודתו משתנה מחודש לחודש – הדרך הנכונה לחשב את שכרו האחרון היא לפי או בהיקש מתקנה 7 דווקא".
על פי תקנה 7, יש לחשב את השכר לפי חלקיות המשרה של העובד, וניתן ליישם עקרון זה גם לגבי עובד שעתי שהיקף עבודתו לכל אורך תקופת העבודה משתנה מדי חודש.
החשש העולה משיטת החישוב שהיתה נהוגה עד כה הוא שבמקרה בו היקף ההעסקה של העובד השעתי עלה ב-12 החודשים האחרונים – הוא יזכה בפיצויי פיטורים גבוהים מדי, ואילו אם חלה הפחתה בהיקף העסקתו בשנה האחרונה – הוא יקבל פיצויי פיטורים נמוכים מדי.
"שיטה זו מבטיחה כי פיצויי הפיטורים יחושבו בצורה התואמת את היקפי ההעסקה של העובד, ותמנע תוצאה שבמקרה מסוים עשויה לקפח את המעסיק ובמקרה אחר את העובד", נימק בית הדין הארצי את החלטתו לשנות את ההלכה הפסוקה.
מתי חלה תקנה 9?
בית הדין הארצי הבהיר השבוע שתקנה 9 מתאימה לאחד משני המקרים הבאים:
במקרה בו היקף העבודה של העובד אינו משתנה, אלא שכרו הוא שמשתנה, כדוגמת מקרה של קבלת עמלות.
במקרה של עבודה קבלנית אמיתית, בה היקף שעות העבודה אינו משמש כנתון בקביעת השכר.
במקרים אלה הממוצע מתייחס ל"שקלים" (שכר) שהתקבלו ב-12 החודשים האחרונים.
