מעסיקים רבים נוטים לשכוח שריאיון עבודה הוא עניין הדדי. חברי קבוצת הפייסבוק "צרות בהייטק" משתפים בסצנות שגרמו להם לקום וללכת
ריאיון עבודה כבר מזמן הפך להיות עניין הדדי – לא רק המעסיק בוחן את המועמד לתפקיד, אלא גם המועמד בודק אם הוא מעוניין לעבוד אצל המעסיק. מתברר שלא מעט מראיינים נוטים לשכוח את הפרט החשוב הזה, ומרשים לעצמם להתנהג בצורה לא מכבדת ולא הגונה כלפי המועמד. מעבר לכך שהם מחמיצים מועמדים מוכשרים, הם גם גורמים לנזק בלתי מבוטל לתדמית החברה כולה.
בשבוע שעבר ביקש אחד מחברי קבוצת הפייסבוק 'צרות בהייטק – הקבוצה' לשתף במקרים שגרמו לחברי הקבוצה לבטל מועמדות לעבודה, והפוסט הוצף במאות תגובות, חלקן מפתיעות ומצערות ביותר. הכתבה שכל מעסיק חייב לקרוא.
—————————————————————
"ראיון טכני אחד על אחד במשרד האישי של הבוס הפוטנציאלי. מסביר לי בעיה תיאורטית כלשהי, נותן לי דף ועט, ואז נשען אחורה על הכיסא מנהלים שלו, מניח ידיים מאחורי הראש, מניח רגליים שלובות על השולחן – נעליים מופנות כלפי הפרצוף שלי – בוהה בי, ומחכה.
לא פתרתי".
"ראיון טלפוני מוצלח, בסוף הראיון אמרה שתשלח לי מטלת כתיבה במייל. זמן מה לאחר מכן קיבלתי את המטלה: לכתוב פסקה אחת באנגלית. לא הייתי בבית, אז כתבתי את הפסקה אחרי כמה שעות. למחרת מקבלת מייל: 'לקח לך 6 שעות וחצי לכתוב פסקה אחת באנגלית?????'. רציתי לכתוב לה: 'לקח לך 14 ורבע שעות לקרוא אותה???'. בסוף פשוט התעלמתי".
"הציגו בפניי את העובדה שחלק מהגדרת התפקיד כולל הכנת קפה לבכירים כשהמזכירה לא נמצאת, כי אם אני כבר אשה ואני בסביבה אז למה לא".
"אחרי שלושה ראיונות מוצלחים עם הבוס הפוטנציאלי, מנהלת משאבי אנוש והבוס של הבוס – הגיע הראיון הסופי עם המנכ"ל. הועברו אלי שני מסרים חשאיים: שהמנכ"ל אדם קשה, ושאני היחידה שהועברה לשלב האחרון מבין כל המועמדים. אחרי המתנה ממושכת קרא לי המנכ"ל למשרדו בלי להעיף בי מבט. מתיישבים, אפס הבעות פנים, והוא שואל: 'כמה מכוניות לבנות יש להערכתך בישראל? תחשבי בקול'. מכוניות? לבנות? אבל אני כאן בכלל לתפקיד עריכת תוכן. לא היה לי מושג מה לענות. אחרי הראיון ניגשתי להיפרד לשלום מהבוס המקסים שפספסתי, והוא פשוט לא האמין שזה מה ששאל המנכ"ל".
"לוקחים אותי למשרד של המנכ"ל (המראיין). בינתיים הוא צועק בטלפון על עובדת לשעבר שלא מגיע לה פיצויים. אחרי שניתק לחץ לי יד והדליק סיגריה".
"כשמנכ"ל ביקש ממני לשיר … נשבעת שזה אמיתי".
"הושיבו אותי לחכות בחדר שבו רשומים על הלוח הפרטים של כל המועמדים למשרה והציונים שלהם בכל שלב".
"התקבלתי למשרה. ביום הראשון הושיבו אותי ואת הבחור שהתקבל יחד במשרד לשעתיים. התחלנו לדבר, הסתבר שאמרו לו (ולא אמרו לי) שאנחנו על תנאי ושהמצטיין מאיתנו ייבחר לתפקיד. ניגשתי למנהל ששכר אותי (המנכ"ל), שאלתי אם זה נכון, אמר שכן. לקחתי את התיק ויצאתי משם".
"יש איזה טריק מסריח שעושים בחברות – יש להם בעיה ואין את מי לשאול, אז פותחים משרת חלום פיקטיבית, לפותרים נכונה תינתן שיחת סוף דרכינו אחת".
"התראיינתי לתפקיד שיווקי/טכני. אחרי שעמדנו בתור 45 דקות בשמש, המראיין הוציא באגט ותוך כדי הראיון החל לאכול. קמתי והלכתי".
"אף אחד בחברה לא חייך.. אפילו לא חיוך אחד".
"כשבתום ראיון העבודה הראשון, שבמהלכו סיפרו לי שהחברה מתנהלת לפי עקרונות הסיינטולוגיה ושהעובדים נמצאים בתחרות מתמדת, מיד שאלו אותי אם אני מעוניינת או לא. בלי הצעת שכר, בלי כלום. אמיתי".
"לפני כמה שנים כשהייתי כבר עם כמה שנים בפיתוח, הגעתי לחברה בכפר סבא, סטארטאפ בינוני. לאחר ריאיון מקצועי ומבחן פסיכולוגי הזמינו לריאיון אחרון עם מנהל קבוצת פיתוח. הכול היה בסדר, התחלתי לחשוב שהינה כבר סוף, פתאום מראיין שואל אותי – 'אתה יהודי?'. שאלתי האם זה חשוב לו בעבודה? לא קיבלתי תשובה ברורה.
אמרתי לו שלי זה לא מתאים, קמתי והלכתי".
"עוד לפני שהריאיון התחיל ביקשו שאמלא חוברת דפים של בערך 8-10 קורות חיים. קמתי והלכתי".
"ביקשו ממני לצייר צורות ולהמשיך ציורים. אחר כך ישבתי עם יועצת ארגונית / פסיכולוגית תעסוקתית שניתחה כל אחד מהציורים וסיפרה לי על הקשר עם ההורים שלי (טעתה בהכל). משרה של ניהול קמפיינים".
"שאלו אותי איזה מזל אני (!)".
"כשחיכיתי בקבלה שמעתי מנהל אומר לחבר שלו שהוא הזמין איזה בחורה לריאיון למחר בגלל שהיא למדה מה שהבת שלו רוצה ללמוד, ושאין לו שום כוונה לקבל אותה רק רוצה לשמוע על מה שהיא למדה. חוסר כבוד לזמן של אחרים זה בעיה, היום זאת בחורה שאני לא מכירה, מחר זו יכול להיות אני".
"כשהביאו לי ערימת מבחנים של תפקידים שונים, כי המזכירה התפטרה".
"אני מסרב לכל מקום עבודה שמבקש ממני לעשות תרגיל בבית (בדרך כלל תרגיל ארוך). למה? 1. כי אני יכול, יש מספיק מקומות עבודה שלא מבקשים ממני לעשות תרגיל בבית. 2. יש לי דברים יותר טובים לעשות עם הזמן שלי. (להתראיין במקומות נוספים, סתם ליהנות מהאבטלה). 3. אני את התואר שלי כבר עשיתי".
"אנחנו מחפשים טיפוסים מרובעים ושגרתיים שלא אוהב להתבלט".
"בדרך לעבודה מישהו לא אהב את זה שאני לא פונה מספיק מהר עם האוטו. הוא יצא מהאוטו שלו, צעק עליי וקילל אותי. הגעתי לעבודה. זה המרואיין שלי (אני המראיינת). בעסה לו".
"ראיון אחרון עם המנכ"ל. זימנו אותי ועוד מרואיין באותה השעה (שמונה בערב). מחכים מחכים מחכים, השעה שמונה וחצי מכניסים אותי ובדרך ה-hr מסבירה לי שהוא תמיד מייבש אנשים חצי שעה בשביל לראות מי מתעצבן".
"התראיינתי בטסלה. הראיון היה בסדר אבל לא לטעמי. הציעו לי את המשרה, אבל לפני שאתקבל אני צריך לכתוב מכתב שהולך ישירות למר מאסק שבו אני צריך לתאר בשלוש נקודות מה עושה אותי מיוחד. מה?!"
"התראיינתי לתפקיד ראש צוות פיתוח בחברת סייבר מצליחה ועברתי את כל השלבים. זימנו אותי לקבל הצעה אצל ה-VP R&D. הוא מניח את המעטפה הסגורה עם החוזה על השולחן ופוצח בנאום של שלושת רבעי שעה על סוציאליזם ושוויון כשבינתיים אני רואה את השמש שוקעת מאחוריו. הגיע רגע פתיחת המעטפה. השכר המוצע נמוך משמעותית ממה שביקשתי וממה שהרווחתי בשנים האחרונות. כשהתקשרה ה-HR לשאול למה אני לא מקבלת את ההצעה אמרתי שאני קפיטליסטית ומאמינה שאנשים צריכים להרוויח לפי כישוריהם ולא לפי הממוצע".
"ביטלתי ראיון (בתקופה בה הייתי מאוד לא בררן והלכתי לכולם) בגלל שחלק מדרישות המשרה היה קורס בתנאי תחרות. כלומר, כך וכך אנשים מתחילים, רק כך וכך מסיימים, מתוכם רק חלק יתקבלו לעבודה. מבין את הקונספט, לא מוכן לעבוד בחברה שהישרדות זו שיטת הגיוס שלה".
"כשהמראיינת שאלה אותי אם אסכים לעבור טיפול פסיכולוגי של 3 פגישות שלאחריו יבוצע דוח אישי עליי מזווית הראייה שלה ואח"כ יחליטו אם מעוניינים בי למשרה".
"בחברה גדולה מאוד ומכובדת – הגעתי לראיון בשנה ב' של התואר. שאלו אותי שאלות מעולם הנדסת חשמל ומחשבים ואחרי שראו שלא הולך לי טוב בכלל, אחד מהם אמר 'יאללה עוד שאלה אחת ככה בשביל הכיף'. ? יצאתי משם בדמעות. ולפני שהתחיל הראיון שאלו אותי 'תגידי, איפה זה בכלל מכללת רופין? זה אקדמאי בכלל? לא יצא לנו לבדוק את זה בגוגל'. דרך נהדרת להיכנס לראיון… הוא היה אחד הנוראיים בחיי".
"שאלו אותי לְמה התחפשתי בפורים".
"הייתי בריאיון בחברה קבלנית (מיקור חוץ בלשון מכובסת).
היה סעיף שאומר שאם אני מתקבל לעבודה שלא דרכם אני צריך לשלם להם 20,000 שקל".
– "את יודעת JAVA?" – "לא". – "אוקיי אז אני אצא מהחדר ותעשי מבחן ב-JAVA, תנסי כמיטב יכולתך". – "אני לא יודעת JAVA". – "תנסי". * נותן לי משימה ויוצא מהחדר, חוזר אחרי 10 דקות * – "האמת שזה די טוב יחסית לזה שאת לא יודעת JAVA. איך עשית את זה?" – "העתקתי מהאינטרנט. כאמור אני לא יודעת JAVA, ואני לא אלמד את זה ב-10 דקות". – "אני לא מאמין שהעתקת!"
"התחייבות לא לעשן… הסיבה היחידה שרציתי עבודה היתה כדי שיהיה לי כסף לקנות משהו לעשן…."
"שישה ראיונות ארוכים באותה החברה עם בעלי תפקידים שונים. מוגזם".
"אנחנו מחפשים אנשים שאין להם עתיד בשום מקום אחר".
"אחד מפרגן כי אני חייבת: הגעתי לשלב של הצעת שכר והמראיינת שאלה כמה אני רוצה. ביקשתי ככה וככה והיא אומרת- את יודעת שזה נמוך יחסית. נשים תמיד מבקשות נמוך. אני אבקש בשבילך כמה שאמרת +X. ביקשה וקיבלתי".
"למשרת ראש צוות אצל מנהלת פיתוח: תראה, יש פה מאבקי כוחות, אני צריכה נאמנות, לוודא שאתה איתי. לא מכניסים ראש בריא למיטה חולה".
"סטארט-אפ בתחום הסייבר. נתנו לי כתובת, הגעתי לבניין שלא היה מסומן בכלל. יש רק מעלית אחת. לא מציעים שום דבר לשתות, ולפני שאומרים אפילו "שלום" מושיבים אותי בחדר על הכיסא הכי לא נח שאתם יכולים לדמיין לבחינה בכתב עם עוד מספר מועמדים באותו החדר. כמובן שלא ידעתי על זה דבר מראש. לאחר הבחינה בכתב אני מגלה שיש מבחן מעשי לכל המועמדים במקביל ואנחנו בעצם מתחרים על אותו התפקיד ב-live. בנוסף לכל זה, מגלה שצריך להגיע לעבודה בתלבושת אחידה בחליפות שחורות, וכתנאי לכניסה לתפקיד צריך לעבור טקס חניכה שבו מוחקים לך את טביעות האצבע על ידי כוויה כנגד מתכת לוהטת. כששאלתי אמרו ששעון העבודה עובד עם קריאת רשתית. אה וחצי מהעובדים שם יצורים לא מהעולם הזה".
"כשמנכ"ל עישן לי בפרצוף בזמן ראיון".
"חברה שעשתה לי 4 ראיונות עם 4 מנהלים שונים, זרמתי איתם.. כל ריאיון היה קשור לאותו מבחן בית (3 מקצועיים). ואז אחרי שעברתי הכל לקחו אותי לראיון סופי אצל סמנכ״ל ושאל אותי על אותו מבחן בית. אז אמרתי ביי ביי, תלמדו לתַקשר".
"כש-hr התקשרה בסוף היום וזימנה אותי ליום מרוכז מלא שיתקיים למחרת בו אהיה בתחרות מול כל המתחרים שלי (בעודי מועסקת) שיתחיל בשעה 8 במקום מאד לא נגיש. שאלתי אותה האם יתקיים יום נוסף כי צריכה לבקש חופש וכי זה יום ההולדת של עצמי ונקבעה לי הרמת כוסית במשרד. היא ענתה ש'מי שבאמת רוצה אותנו יזיז הרים בשבילנו. כנראה את לא באמת רוצה ולכן גם אנחנו לא רוצים אותך'.
לא הלכתי".
"בחברת כוח אדם כשבעל החברה ניסה להחתים אותי על מסמך שאומר שאני מחפשת עבודה רק דרכו, ואם אני אמצא עצמאית אני אשלם לו 5,000 שח".
"המנהל המגייס התייחס אלי כאילו אני קוף מתורבת, ולא הפסיק לשאול אותי איך אני אסתדר עם "להיות עם מפתחים באותו חדר", כי אין לי תואר (זה היה ריאיון ממש ארוך שלכל אורכו הוא לא הפסיק להתייחס לנושא התואר, כאילו מישהו שלף אותי עכשיו משבט באמזונס). החברה הזו שרופה אצלי לנצח כל עוד הוא עובד שם".
"עברתי את כל השלבים בסטרטאפ קטן כלשהו ורק חיכיתי לתשובה של השלב האחרון. התקשרו אליי מאותה חברה, חשבתי שמתכננים להגיד לי שהתקבלתי. הבחורה בטלפון הזמינה אותי לראיון ראשון לתפקיד שאליו התמיינתי, שכחה שהייתי אצלם. הסברתי לה שהייתי כבר אצלם ועברתי את כל השלבים. היא התעקשה שלא הייתי שם מעולם, למרות שנתתי לה את השמות של האנשים שראיינו אותי בחברה הזאת והיא אישרה שהם באמת עובדים שם. הייתי צריכה להתווכח איתה שהייתי שם! אחרי שעתיים התקשרה להגיד שהתקבלתי.. הזייה".
"בחו"ל, לא בהייטק, שמו לי כנגד החוק מסמך בו דרשו ממני לחתום ש-3 שנים לא אכנס להריון, לטענתם המיומנות לוקחת ללמד 2-3 שנים".
"שלחו לי מטלה למייל בלי להרים טלפון, לשמוע מי אני ומה אני, לספר על החברה, לספר על התפקיד, כלום. פשוט שלחו מטלה למייל. לא טרחתי לפתוח אותה אפילו".
"כשהמראיינת התקשרה לממליצים ולכלכה עליי כדי לנסות להוציא מהם לכלוך".
"נתנו לי לעשות תרגיל של 3 שעות שאף אחד לא הסתכל עליו :\ החזירו לי תשובה שהתקבלתי משהו כמו חצי דקה אחרי ששחררתי להם את התרגיל".
'העבודה בארגון קודמות להכל'. טוב סטאלין.
"אחרי ראיון שהלך טוב, המנהלת שלחה לי הודעה ביום שבת שלא עניתי עליה. ביום ראשון היא שלחה לי שוב הודעה שזה לא יתאים לה כי אני לא זמינה לה".
"שלב ה-hr בראיונות למשרת סטודנט, אחרי שלוש שנים בתואר. עברתי כבר שני ראיונות טכנים מקדימים. ה-hr: "כדי להתקבל לתואר היית צריך לעשות פסיכומטרי, נכון?" אני: "כן…" (תוהה לאן זה מוביל) ה-hr: "כמה קבלת?" אני: "איך זה רלוונטי או משפיע על משהו אחרי שעברתי את השלב הטכני ובשלב שאני נמצא בו בתואר…?" ה-hr: "יש לי את הסיבות שלי, גם אם אתה לא מבין אותן."
"ביקשו ממני לשלוח טקסט קצר שכתבתי ,הטקסט יישלח לגרפולוג שינתח אותו. החזרתי להם מייל חוזר ובו ציינתי מה המהימנות של גרפולוגיה (נמוכה מאוד). לא אשתתף בעבודה שמאמינה בכלי מיון בעייתי".
"ריח של סיגריות שריחף במשרדים, קרה לי כבר פעמיים".
"ייבשו אותי שעה בחוץ (שעה!!!) עד שהמראיינת הואילה בטובה לצאת ולקבל את פני בלובי. אפילו לא התנצלה.. חצופה".
"בזמנו כשעוד הייתי בIT ולא הייתי סגור לגבי המשך הדרך, התראיינתי לתפקיד סיסטם בסטארטאפ נחמד. אחרי ראיון די ממצה עם הCTO, הוא אמר לי שהוא לא מקבל אותי ונתן לי ניתוח ממש ארוך של למה אני אהיה אומלל שם וכמה רואים שיש לי כישורים ליותר מזה. עד היום אני בטוח שהוא עשה לי את הטובה הכי גדולה אי פעם – חודש אחר כך סגרתי חוזה לתפקיד שממש התאים לי וממנו התקדמתי שנות אור".
"הייתה לי איזו hr-ית בת 18 ששאלה אותי מה זה STD. יש לי ניסיון של 15 שנים בתחום הבדיקות.. התחלתי להסביר לה שאת השאלות צריך להתאים לכל מועמד ולא לדקלם. באיזשהו שלב בוויכוח קמתי והלכתי".
"דיברו איתי מראש בטלפון על התפקיד, הבהרתי בפירוש שאין לי שום ניסיון פיתוח אלא רק מחקר, נאמר מספר פעמים בפירוש, כתוב גם בקו"ח שלי, מגיע אחרי נסיעה של שעה וחצי + מונית 100 ש"ח לריאיון. שואל אותי המראיין אם יש לי ניסיון בפיתוח, עונה שלא, יוצא לחמש דקות ואומר" מצטער, אנחנו מחפשים מועמדים עם ניסיון פיתוח". כעבור שבועיים בערך מקבלת שיחה מה-HR, שהתנצלה ואמרה שבטעות ראיין אותי הבנאדם הלא נכון".
"התחילו לנהל משא ומתן עם אחד הממליצים על החוזה ההעסקה שהציעו לי – ימי חופשה, שכר וכו'".
"קבעו לי ראיון לשבוע הבא, לקחתי חופש מעבודה לאותו היום, התקשרו כמה שעות לפני וביקשו לדחות לשבוע הבא. הסכמתי כי קורה ולקחתי שוב חופש בשבוע הבא, רק ששוב התקשרו כמה שעות לפני וביקשו לדחות שוב לשבוע אחרי זה. בשלב זה אמרתי שזה זלזול במועמדים ואני מוותר על המשרה. דווקא בחברה גדולה ומכובדת".
"בראיון טכני המראיין, מהנדס בכיר, היה עסוק בלהסביר לי למה כל מה שאני אומר שגוי ולהראות איך הפתרון שלו כן עובד, ואחרי שאני מסביר את הפתרונות שלי הוא עושה פרצוף כועס. מתישהו ציינתי בעיה עם הפתרון שלו ומיד התחרטתי אחרי שהוא סופר התעצבן. היו בחדר גם מנהל ועוד מהנדסת ואף אחד מהם לא חשב שזה חריג. אם אני הולך לעבוד עם מישהו אני לא צריך משחקי כבוד, רק לעבוד בשיתוף לקדם את הבעיות שאנחנו מנסים לפתור. התקשרו לתאם פגישה סופית והתפלאו כשאמרתי לא תודה. מהצד השני, כמראיין, אני תמיד מניח א-פריורי שהמועמד/ת הרבה יותר טובים ממני עד שהוכח אחרת; זה עוזר לי לשמור על כבוד ופרופורציות".
