חוזה העבודה שנחתם לא יצא לפועל, תביעת המועמד לפיצויים נדחתה
מעסיקולוג11:42
פיצויים בגובה 50,000 שקל נפסקו לאחרונה למועמד שהעסקתו בוטלה, למרות שלא נחתם חוזה. הפעם החליט בית הדין לעבודה לדחות את התביעה חרף החתימה על חוזה
בית הדין לעבודה בתל אביב דחה בשבוע שעבר תביעה של מועמד שהתקבל לעבודה, והצדדים אף חתמו על חוזה העסקה, אך לאחר החתימה הובא לידיעת החברה מידע שמסכל את האפשרות לגייס אותו לשורותיה בשל ניגוד עניינים, וכך ההעסקה לא יצאה לפועל.
זאת בעוד בפסק דין שניתן במאי השנה על ידי בית הדין לעבודה בירושלים, חויב המוסד לביטוח לאומי לשלם פיצוי בגובה 50,000 שקל למועמד שהתבשר שהתקבל לעבודה, לאחר שהמוסד ביטל העסקתו. במקרה ההוא התברר עוד לפני החתימה על חוזה העבודה שלמועמד יש קשרים משפחתיים בארגון שהוא לא דיווח עליהם כפי שנדרש לעשות, וכך הוחלט לא להעסיקו בשל חשש לניגוד עניינים.
התובע הוא מהנדס מכונות, ובשנת הלימודים האחרונה פיתח יחד עם שני שותפים טכנולוגיה חדשה הקשורה להדפסת תלת ממד, וביקש לרשום עליה פטנט. מספר חודשים לאחר סיום לימודיו, העביר התובע קורות חיים לחברה גלובלית העוסקת בפיתוח וייצור של פתרונות הדפסה בתלת ממד.
לאחר ארבעה ראיונות חתמו הצדדים על חוזה עבודה, במסגרתו התחייב התובע למכור עסק שבבעלותו. לאחר שהתובע העביר לחברה בדוא"ל את החוזה חתום, שלחה לו החברה אף היא את החוזה בצירוף חתימתה, וציינה: "אנא אשר קבלת החוזה החתום. אישור הפטנט יגיע בהמשך". יום למחרת שלחה נציגת החברה מייל נוסף לתובע בו נכתב: "בינתיים העו"ד שלנו רואה את העניין (גם של העברת הבעלות וגם של הפטנט) כבעייתי. היא תנחה אותנו בדיוק מה צריך כדי לשמור על החברה מצד אחד ולהיות הוגנים כלפיך מצד שני".
בית הדין: "יש להכיר בזכות המעסיק להגן ולשמור על סודותיו המסחריים עוד בטרם החלו יחסי העבודה, ולנסות לנטרל כל ניגוד עניינים ופוטנציאל לנזק שייגרם לחברה כתוצאה מעיסוק מתחרה של עובד עתידי"
החברה ביררה את הנושא לעמוק, וכך הובהר לה שהעסקת התובע במקביל להמשך עיסוקיו האחרים תיצור מצב ברור של ניגוד עניינים תוך חשיפתה לנזקים אפשריים ובהם זליגת מידע סודי לתובע ולשותפיו, בו יוכלו לעשות שימוש לשם בקשת הפטנט המתחרה.
בעקבות הדברים התקיימה שיחה בין הצדדים, ולאחר שהתובע סירב להצעות החברה נאמר לו שאין פתרון אחר להציע לו, והחברה שלחה לעובד מכתב בזו הלשון: "אנו מתנצלים, אולם משלא הצלחנו להגיע להסדר בעניין ה-IP ובקשת הפטנט שהם בתחום עיסוקי החברה לא נוכל לצערנו להעסיקך, וחוזה העסקה לא ייכנס לתוקף".
"החברה ניצלה מצוקתו של התובע"?
התובע דרש מהחברה פיצויים בסך כולל של כ-150,000 שקל, בטענה שהיה עליה ללבן את כל הסוגיות הנוגעות להעסקתו עוד במהלך הראיונות וטרם קבלתו לעבודה. לטענתו הוא פוטר שלא כדין, תוך הפרת חוזה העבודה שנחתם עמו ומבלי שנערך לו שימוע כדין. "החברה פעלה בחוסר הגינות ובחוסר תום לב תוך ניסיון ציני לעשוק את התובע ותוך זלזול בהסתמכותו על החוזה שנחתם", נטען בכתב התביעה. "החברה ניצלה מצוקתו של התובע נוכח מצב שוק העבודה קשה, תוך ציפייה שיסכים להצעותיה הלא הוגנות ויאפשר לה להתעשר על חשבונו".
החברה טענה להגנתה שהתובע הוא שהפר את חוזה העבודה עימה, מאחר שלא הובא לידיעתה בצורה מפורשת שהוא שותף בעסקים הנוגעים בליבת הפעילות של החברה. נטען שהוא חתם על ההסכם בחוסר תום לב תוך הבנה שיש ניגוד אינטרסים בין עסקיו לבין עסקי החברה.
בית הדין בביקורת על התנהלות החברה
בית הדין הבהיר שיש ממש בטענת התובע שהחברה לא הייתה צריכה להעביר לו חוזה חתום עד למיצוי בירור הנושא. עם זאת, נציגת החברה ציינה במייל בו הועבר לתובע החוזה החתום שאישור הפטנט יגיע בהמשך. "משמע שנושא זה לא הוסדר ולא נסגר, שאם לא כן – לא היה נדרש אישור כלשהו לגבי הפטנט", קבע בית הדין.
"התובע לא עמד בחובת הגילוי המוגברת המוטלת עליו, ונושא זה עלה באופן אגבי רק בשלב מאוחר של הליכי הקבלה ובסמוך לחתימת החוזה"
כבר ביום למחרת בשעות הבוקר הודיעה החברה לתובע כאמור שקיימת בעיה. התובע השיב למייל זה כך: "קיבלתי ואני ממתין לתשובתך", ובית הדין קבע שתשובתו מעידה שהוא ידע שהחוזה טרם נכנס לתוקפו. בהמשך עודכן התובע שהנושא "לא פשוט", כלשון החברה, ושנדרשת פגישה שלהם עם עורכת הדין של החברה. בתגובה השיב התובע: "אוקיי , תעדכני אותי בבקשה".
"כל אלה יש בהם ללמד כי לתובע היה ברור היטב שתחילת העסקתו בחברה לא תתאפשר, אלא בכפוף למציאת פתרון בנוגע לבקשת הפטנט המתחרה, וכי ההסכם שאמנם נחתם על ידי הצדדים, מותנה בהסדרת נושא בקשת הפטנט שאם לא כן, הוא לא ייכנס לתוקף", הבהיר בית הדין בהחלטתו.
אינטרס לגיטימי בסודות מסחריים
במשך כ-3 שבועות ניהלו הצדדים מגעים בניסיון למצוא פתרון לנושא בקשת הפטנט, ובית הדין ראה במגעים הללו הוכחה לכך שהנושא לא הוסדר, ושהתובע ידע והבין זאת היטב. המועד בו היה אמור התובע להתחיל לעבוד חלף, והוא לא בא בטענה שהחברה מעכבת את תחילת העסקתו.
לא אחת נקבע בפסיקה [ע"א 6601/96] שלמעסיק יש "אינטרס לגיטימי", "קנייני" או "מעין קנייני" בסודותיו המסחריים ולשם הגנה על אותו אינטרס הוכרה בנסיבות מסוימות אפשרות המעסיק להגביל את עיסוקו של העובד בתום יחסי העבודה בין הצדדים. "מכאן, ומקל וחומר, יש להכיר בזכות המעסיק להגן ולשמור על סודותיו המסחריים עוד בטרם החלו יחסי העבודה, ולנסות לנטרל כל ניגוד עניינים ופוטנציאל לנזק שייגרם לחברה כתוצאה מעיסוק מתחרה של עובד עתידי", ציין בית הדין בהחלטתו.
בית הדין פסק שבנסיבות המקרה חוזה העבודה אמנם נחתם על ידי הצדדים, אך הותנה בהסדרת עיסוקיו הנוספים של התובע ובפרט הסדרת סוגיית הבקשה לרישום פטנט שלו ושל שותפיו.
"התובע לא עמד בחובת הגילוי המוגברת המוטלת עליו, ונושא זה עלה באופן אגבי רק בשלב מאוחר של הליכי הקבלה ובסמוך לחתימת החוזה", הוסיף בית הדין. "התרשמנו כי החברה עשתה מאמצים להגיע להסדר עם התובע, אך ללא הואיל. משכך לא נותרה בידה הברירה אלא להודיע לתובע שלא תוכל להמשיך בהליך גיוסו וחוזה העבודה לא ייכנס לתוקף".
העובד חויב לשלם למעסיק הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 15,000 שקל. מדובר בהוצאות גבוהות למדי, ואחת הסיבות לכך היתה שהתובע העמיד את סכום התביעה על גובה מוגזם ביחס לפסיקות קודמות אליהן ביקש להפנות את בית הדין.
