בית הדין לעבודה בתל אביב פסק בשבוע שעבר שהממונה על חוק עבודת נשים שגתה כאשר קבעה שאין צורך בנסיבות העניין לקבל היתר לפיטורי עובדת המצויה בטיפולי פוריות בפעם השנייה אצל אותו מעסיק, בנימוק לפיו כבר חלפו שנתיים ממועד ההיעדרות הראשון.
העובדת הועסקה בבית מרקחת החל מאוקטובר 2013 בתפקיד מנהלת משאבי אנוש. בשנים 2013-2014 עברה טיפול פוריות בגללם נעדרה מהעבודה, ובספטמבר 2015 ילדה את בנה הראשון.
החל ממרץ 2017 מצויה העובדת בטיפולי פוריות בפעם השנייה, וביולי השנה הגיש בית המרקחת לממונה על חוק עבודת נשים בקשה להתיר את פיטוריה. הממונה הודיעה לבית המרקחת שאין צורך לקבל היתר במקרה זה, מאחר שחלפו שנתיים מאז נעדרה העובדת לראשונה מעבודתה לצורך טיפולי פוריות.
הגנה פרוצדורלית בחוק
סעיף 9(ה) לחוק עבודת נשים מעניק הגנה פרוצדורלית מפני פיטורים לעובד ולעובדת המצויים בטיפולי פוריות או בטיפולי הפריה חוץ גופית (ראו מסגרת).
בסעיף זה נקבע שההוראה "תחול לגבי עובדת או עובדת העוברים טיפולי פוריות לקראת שתי לידות לכל היותר, בתקופת העסקתם אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ואם עברו טיפולים לקראת הולדת ילדים מבני זוג קודמים – גם לקראת שתי לידות עם בן הזוג הנוכחי".
הפרשנות שנתנה הממונה על חוק עבודת נשים לסעיף זה היא שתקופת ההגנה המירבית החלה על עובדת שנעדרת מהעבודה לצורך טיפולי פוריות היא שנתיים מיום ההיעדרות הראשון מהעבודה אצל אותו מעסיק.
"עמדתנו קשורה להיסטוריה החקיקתית של חוק עבודת נשים על תיקוניו, וכלל ההגנות הניתנות לעובדת בשלבים של טיפולי פוריות, היריון, חופשת לידה ולאחר חופשת לידה", ציינה הממונה על חוק עבודת נשים בהחלטתה. "העובדת אינה חוסה תחת חוק עבודת נשים, ואין צורך במתן היתר לפיטוריה".
בעקבות החלטה זו של הממונה על חוק עבודת נשים מסר בית המרקחת לעובדת מכתב פיטורים, שנכנס לתוקף לפני כשבועיים. העובדת הגישה לבית הדין לעבודה ערעור בהול על החלטה זו של הממונה, ואכן בית הדין פסק שבהחלטת הממונה נפלו פגמים ושאין לה תוקף מחייב.
הממונה הסתמכה על נוסח החוק הישן
בשנת 2014 תוקן סעיף החוק הרלוונטי, ואילו במסגרת החלטתה ציטטה הממונה את החוק בנוסחו טרם התיקון האמור, ולכן נפל למעשה פגם בהחלטתה.
אך גם אילו היתה מסתמכת הממונה על נוסח החוק הרלוונטי לא היה בכך כדי לשנות את החלטת בית הדין: "אף לגופו של עניין, מצאנו כי החלטתה של הממונה, לפיה ההגנה הקבועה בחוק חלה לתקופה כוללת של שנתיים ללא תלות במספר הלידות, אינה מתיישבת לא עם לשון החוק ואף לא עם תכליתו".
תיקון החוק האמור כולל למעשה הרחבה של ההגנה הניתנת לעובדים המצויים בטיפולי פוריות, בשני אופנים: האחד, ההגנה חלה לקראת שתי לידות, ללא תלות במספר הילדים שיש לעובד המצוי בטיפולי פוריות. השני, ההגנה תחול גם בנוגע לעובדים שעוברים טיפולים לקראת הולדת ילדים מבן זוג אחר, אך אם כבר עברו טיפולי פוריות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה.
"מלשון החוק, מהצעת החוק ומהדיונים בוועדה בכנסת, נמצאנו למדים כי המחוקק ביקש להעניק לעובדים שעוברים טיפולי פוריות הגנה מכוח החוק, 'לקראת שתי לידות', ואם העובדים עוברים טיפולים לקראת הולדת ילדים מבן זוג אחר, תינתן ההגנה אף לקראת ארבע לידות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה", הבהיר בית הדין. "ברור כי בפרק זמן של שנתיים ימים, לא ניתן לעבור טיפולי פוריות לקראת ארבע לידות, וספק רב אם ניתן לעבור טיפולי פוריות לקראת שתי לידות בפרק זמן כה קצר".
כך נפסק שפרשנות הממונה לא מתיישבת עם לשון החוק, שכן תיקון החוק הרחיב את ההגנה הניתנת לעובדים על טיפולים לקראת שתי לידות, לאו דווקא לקראת ילד ראשון או שני, וגם עבור ילדים נוספים מבן זוג חדש.
כלומר, הפרשנות הנכונה של החוק היא שמגבלת השנתיים חלה בגין טיפולי פוריות לקראת כל לידה בנפרד, ולקראת שתי לידות לכל היותר.
בית הדין קבע שיש להחזיר לממונה את התיק על מנת שתקיים בחינה עניינית של בקשת בית המרקחת לפטר את העובדת, ועד אז – מכתב הפיטורים בטל.
[על"ח 23589-08-17]