בג"ץ: ביטוח לאומי רשאי לבצע מעקב סמוי אחר נפגעי תאונות עבודה
מעסיקולוג5:28
לאחר מסע ארוך ומייגע שעבר ההליך המשפטי, הוכרע סופית שהחוק מאפשר לביטוח הלאומי לבצע מעקב סמוי במקרה של חוסר שיתוף פעולה או חשש למצג שקרי
בג"ץ דחה בשבוע שעבר עתירה של מבוטח, לאחר שתאונת עבודה בה היה מעורב הוכרה על ידי הביטוח הלאומי (המל"ל) ונקבעו לו אחוזי נכות שלא הניחו את דעתו. בשל ספקות בנוגע למהימנותו, הוחלט על ידי ועדת העררים לבצע אחריו מעקב סמוי, שבסופו הוחלט שמצבו הרפואי טוב משטען, וכך נדחתה בקשתו להגדלת אחוזי הנכות שנקבעו לו.
"מקובלת עלי אף קביעתו של בית הדין הארצי, שלפיה חיוב הוועדה ליידע מראש את הנפגע על כוונתה לדרוש מהמל"ל מעקב סמוי – מרוקן את הכלי של חקירה סמויה מכל תוכן", ציין בית המשפט העליון בהחלטתו.
העותר, יליד שנת 1974, נפגע בתאונת דרכים שהוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה. לאחר הליכים רבים ומפותלים שננקטו לצורך קביעת אחוזי הנכות של העותר, ולאור ספקות ועדת העררים, הוחלט לבצע צילום וידאו שידגים את תנועות צווארו בסביבתו הטבעית.
לאחר הצילום, נשלחה לעותר בדואר רשום הודעה לפיה בהתאם להחלטת ועדת העררים הוא צולם בווידאו על ידי המל"ל, וצורף העתק הצילום. ועדת העררים התכנסה בשלב מאוחר יותר, צפתה בצילומי הווידאו, וניתנה לעותר ולבא כוחו הזדמנות להתייחס לצילומים.
בג"ץ: "כמי שאמון על הביטחון הסוציאלי של כלל אזרחי ישראל, המל"ל מחויב לשמור על כספי הציבור ולוודא כי לא יגיעו לידי מי שאינו זכאי לכספים, לא כל שכן לידי אלה הפועלים בדרכי תחבולה ורמאות"
בעקבות הצילומים האמורים, דחתה ועדת העררים את הערר והחליטה שלא לקבוע לעותר נכות נוספת, וכך החלה סאגה משפטית ארוכה ומפותלת, תחזיקו חזק: בית הדין האזורי לעבודה קיבל את הערעור שהגיש המבוטח על החלטת הוועדה לעררים. בעקבות כך, הגיש המל"ל בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי על החלטת בית הדין האזורי, שהתקבלה אף היא נוסף על קבלת הערעור לגופו. ואז הגיש המבוטח לבג"ץ עתירה כנגד החלטה זו של בית הדין הארצי לעבודה, בבקשה לבטל אותה.
יובהר שבג"ץ אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין לעבודה, והתערבות בהחלטות בית הדין הארצי מוגבלת למקרים חריגים שבהם נפלה בהחלטה טעות משפטית מהותית, וההתערבות נדרשת מטעמי צדק.
הוכרע שפסק דינו של בית הדין הארצי עולה בקנה אחד עם ההלכה הנוהגת בבתי הדין לעבודה [עב"ל 33401-12-12], לפיה תקנות נפגעי עבודה מסמיכות את ועדת העררים לדרוש מהמל"ל "חקירה", ובכלל זה מעקב סמוי.
"כמי שאמון על הביטחון הסוציאלי של כלל אזרחי ישראל, המל"ל מחויב לשמור על כספי הציבור ולוודא כי לא יגיעו לידי מי שאינו זכאי לכספים, לא כל שכן לידי אלה הפועלים בדרכי תחבולה ורמאות", ציין בג"ץ בהחלטתו. "על מנת לעמוד במשימה זו, העמיד המחוקק למל"ל סמכויות חקירה מיוחדות. הוועדות הרפואיות הפועלות אף הן מכוח חוק הביטוח הלאומי נועדו, כל אחת בתחומה, להגשים את תכליתו החברתית של החוק ולקבוע זכאות לגמלאות השונות המשולמות על ידי המל"ל.
"מקום שבו מתעורר בקרב חברי הוועדה חשש, כי הנתונים המוצגים לפניה אינם משקפים את מצבו הרפואי של הנפגע כהווייתו, מוטלת על הוועדה החובה לברר את העובדות לאשורן, ובמידת הצורך – אף באמצעות מעקב סמוי. האמור כפוף כמובן לכך שההחלטה לדרוש חקירה סמויה, ככל סמכות מנהלית, תתקבל על ידי הוועדה לעררים משיקולים ענייניים, בסבירות ובמידתיות; וכן לכך שהמעקב והצילום יבוצעו כדין, ברשות הרבים, ובדרכים שאינן פסולות או פוגעניות".
"נראה כי דווקא החלופה למעקב הסמוי המוצעת על ידי העותר, היא פוגענית יותר מבחינתו של המתדיין לפני הוועדה"
לגישת העותר, במקרים שבהם מתרשמת הוועדה לעררים מחוסר שיתוף פעולה מצד הנפגע, או מחוסר אמינותו, היא רשאית להביא עניין זה בחשבון בעת קביעת דרגת נכותו. במקרים המתאימים, סבור העותר, ניתן אף להימנע מלפסוק לו נכות כלשהי.
"נראה כי דווקא החלופה למעקב הסמוי המוצעת על ידי העותר, היא פוגענית יותר מבחינתו של המתדיין לפני הוועדה", קבע בג"ץ. "מדובר אפוא בזקיפת הספקות שמעוררת גרסתו של הנפגע באופן הפועל לרעתו; בעוד שמעקב סמוי מאפשר לברר את האמת, להתיר את הספקות ולפוגג את החשדות שהתעוררו בעניינו של הנפגע – באופן שבסופו של דבר עשוי להוביל לכך שהלה דווקא יימצא זכאי לגמלה שאותה הוא תובע".
