"בשנת 2013 ישבנו כאן, ונדהמנו לגלות פוליסות שמבטחות מטרידים מינית. הממונה על הביטוח פרסמה נהלים ברורים, שבפועל נהפכו להמלצה ובדיחה, כפי שראינו בחשיפה של שרון שפורר על הפוליסה ששיווקה חברת מנורה מבטחים ללשכת עורכי הדין" – כך אמרה אתמול (ב') ח"כ עליזה לביא (יש עתיד), בדיון שהתקיים בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת בעקבות המשך קיומו של ביטוח לצורך כיסוי כספי במקרה של תביעה מצד עובד או עובדת על הטרדה מינית. זאת, בניגוד מוחלט להוראות הדין והנחיות הממונה על הביטוח משנת 2013.
"הטרדה מינית היא לא תאונת עבודה ולא סיכון מקצועי שצריך לבטח", הוסיפה לביא. "מוטרדת היא לא סיכון, אלא הסיכון הוא המטריד. זה לא רק עניין משפטי, אלא מדובר בעניין ערכי. מעבר להתעלמות הבוטה מהחוק – עצם הרעיון מאחורי שיווקה של פוליסה כזו מעוות ונושא עמו מסר בלתי נסבל . איפה הפיקוח מאז פרסום ההנחיות בשנת 2013? פוליסות כאלו המשיכות להיות משווקות על ידי חברות נוספות – גם אילון, פניקס ומגדל. מדובר בזלזול מופגן בחוק ובגופן ומעמדן של נשים. מצופה הן מחברות הביטוח והן מהמעסיקים להשקיע מאמצים בהטמעה וחידוד של הנהלים, לא בשבירתם ועקיפתם בדרכים עקומות. הכנתי הצעת חוק בנושא, ואני קוראת לממונה להטיל סנקציות ולפקח. אם זה לא יקרה – נחוקק".
"ככלל, אדם לא יכול לבטח עצמו מפני מעשה פלילי מכוון", הבהירה עו"ד ענת מימון, היועצת המשפטית של הוועדה. "בשנת 2013 אגף שוק ההון פרסם הנחיות על פיהן פוליסה יכולה לכסות אדם בפני הוצאות של הליך פלילי בו יצא זכאי. כלומר, במקרה בו הוא נמצא אשם, או שנעשה הסדר פשרה, לא ניתן לתת כיסוי. מעסיק עשוי להידרש למתן פיצוי בשל עבירה שביצע עובד שלו במקום העבודה, והוא רשאי להיות מבוטח ולקבל שיפוי אך ורק אם נקט בכל האמצעים האפשריים למניעת ההטרדה המינית".
"ב-2013 אמרנו אמירה מאוד ברורה שלא נאפשר כיסוי למטרידים מיניים", אמר אסף מיכאלי, סגן מנהל רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון. "הוצאנו הוראה מחייבת לחברות הביטוח לבחון את כל הכיסויים שלהן בנושא ולתקן, וכך בחנו פוליסות רבות במהלך 2014. טרם שיווקה של פוליסה, חברת הביטוח מחויבת להעביר אותה לעיוננו, ולנו יש תקופה של 30 ימים לאשר או להעיר, וכך נבחנו מאז כל פוליסות חבויות, על מנת לוודא שאכן הסעיף הקיים בפוליסות הללו בנוגע להטרדה מינית עומד בהוראות. הגיעה לידינו גם הפוליסה האמורה של מנורה, וראינו בקלות שהסעיף לא מתאים, ובאותו רגע הוצאנו הודעת התנגדות בה התייחסנו לסעיף הספציפי הזה, וקיבלנו גם אינדיקציות שבוצע שיווק בטרם אישורנו, ולכן במקביל להתנגדות – התחלנו בהליך משמעתי שנמצא בעיצומו".
יו"ר הוועדה: "קשה לי לתפוס איך יכול להיות מרכיב כזה בכלל בפוליסת ביטוח. כאילו זה חלק מהעשייה הטבעית במקום העבודה, או טעות מקצועית או אסון טבע"
עו"ד שמעון עיר שי, היועץ המשפטי לחברת מנורה מבטחים, ביקש להציג את עמדת החברה: "גם בנוסח המקורי אין כיסוי למטריד מינית. כל מה שהעירו עליו בפיקוח התייחס למקרה שיתבעו את המעסיק בשל הטרדה מינית שביצע עובד שלו, והגדרות המניעה מידית. ההנחיה של הפיקוח מ-2013 היא הנחיה עקרונית, אבל אין שם נוסח אחיד מוכתב, כפי שהם בהחלט עושים לפעמים".
על כך השיב מיכאלי: "ההוראות שלנו שקופות וברורות, ואין שאלה פרשנית לגביהן. ההערה העיקרית שאנו זיהינו היא אכן בהתאם לכיסוי של המעסיק".
עו"ד שיר-אל נקדימון, נציגת שדולת הנשים, התייחסה לדברים ואמרה: "גם אם לשיטת חברת הביטוח מדובר רק בחבות מעסיק – זה עדיין חמור מאוד. למה שמעסיק יתאמץ אם יש לו ביטוח? חובות המעסיק לא נגמרות בתליית תקנון, וכל הרעיון הזה חותר תחת תכלית החוק".
"חברות הביטוח ישלמו ביוקר"
"עצם העובדה שאפשר לחפש באינטרנט את המילים 'פוליסת ביטוח להטרדה מינית' זה כבר עצוב", הצטרפה לדברים סיון יעקובסון, "קולך – פורום נשים דתיות. "נשים חיות אשמה וחוסר אמון יום יום, ופוליסה כזו כאמירה היא בעייתי, כי היא יוצרת ריפוי ידיים כלפיהן. זו מעביר מסר של 'אל תבואו לדבר, כי זה לא כדאי'".
"אם התנאי לביטוח הוא רק במקרה של שיפוי לאחר זיכוי – איך ייתכן שעורכי הדין של חברות הביטוח רשאים להתערב בהליך המשפטי עצמו? במקום לכסות את הוצאות ההליך המשפטי, הם מנהלים אותו בעצמם, וזו דלת אחורית לבצע בדיוק את מה שנאסר!", קראה יו"ר הוועדה, ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת). "כל הפוליסות הבעייתיות שהוצגו פה הופיעו עד לפני שבוע-שבועיים באתרים של החברות וזה אומר שהן שווקו בפועל".
חברי הוועדה דרשו מרשות שוק ההון באוצר לדעת אילו צעדים יינקטו נגד כל חברה שהתברר שאכן שיווקה פוליסה בניגוד להוראות. "כך חברות הביטוח יבינו שהן ישלמו ביוקר על כיסוי להטרדה מינית", אמרה ח"כ תומא סלימאן. "קשה לי לתפוס איך יכול להיות מרכיב כזה בכלל בפוליסת ביטוח. כאילו זה חלק מהעשייה הטבעית במקום העבודה, או טעות מקצועית או אסון טבע. יש לנו אפס סובלנות לכיסוי של הטרדות מיניות ולעשיית כסף ממכירת פוליסות כאלה, שלא רק מנוגדות להוראות, אלא גם לעיקרון המוסרי הראשון שאנו מתעקשות עליו כל הזמן, שהטרדה מינית היא לא רק עבירה פלילית אלא גם עבירה מוסרית".