ערעור המעסיק התקבל: הפיצוי לעובד בסך כ-190 אלף שקל הופחת ב-85%

בית הדין הארצי לעבודה קיבל לפני שבועיים את ערעור המעסיק על הסכום בו חויב לפצות את העובד, והפחית אותו מ-190 אלף שקל ל-25 אלף שקל בלבד.

ההחלטה התקבלה במסגרת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים [סע"ש 51342-07-19] בו נפסק לעובד תשלום גמול שעות נוספות בסך כ-100 אלף שקל, 'משכורת 13' בסך כ-18 אלף שקל, פיצויי הלנה בסך כ-10 אלף שקל, פיצוי בגין אי מסירת תלושי שכר כחוק בסך כ-30 אלף שקל, פיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד כחוק בסך כ-5,000 שקל, וכן הוצאות משפט בסך 18 אלף שקל.

היקף משתנה ללא מתכונת קבועה

העובד הועסק על ידי רשת מזון גדולה, בתחילה כמחסנאי למשך 3 שנים עד להתפטרותו, ולאחר חזרתו בחלוף חודשים ספורים שימש כסגן מנהל סניף במשך 3 שנים נוספות עד לפרישתו לגמלאות.

הוא הועסק בשעות נוספות בהיקף משתנה וללא מתכונת קבועה, כאשר בתלושי השכר שנמסרו לו הופיעה שורת שכר בסיס ושורת גמול שעות נוספות גלובלי.

בית הדין האזורי פסק שתשלום גמול שעות נוספות גלובלי בתלוש השכר היה פיקטיבי – משמע אינו משקף תשלום עבור עבודה נוספת אלא תשלום עבור עבודה רגילה, ולכן אין תוקף לרכיב גמול שעות נוספות גלובלי ששולם לעובד.

אותן פסיקות, מסקנות שונות

בית הדין האזורי נשען בפסיקתו על פסקי דין קודמים של בית הדין הארצי בעניין 'בין הרים' ובעניין 'ברד', על בסיסם קבע שהתשלום פיקטיבי. אולם במסגרת הערעור, פסק בית הדין הארצי שיישום פסקי הדין האמורים על נסיבות המקרה הנוכחי מוביל לתוצאה הפוכה.

פסקי דין אלו קובעים שאין מניעה משפטית עקרונית לשלם לעובד גמול שעות נוספות גלובלי כרכיב נפרד בתלוש. אם מתקיימים התנאים שנקבעו בעניין 'ברד' – יהווה התשלום מיצוי זכות העובד לגמול שעות נוספות. אם לא מתקיימים תנאים אלה, אז כפי שנקבע בעניין 'בין הרים' – יבוא התשלום המצוין ברכיב הנפרד על חשבון הזכאות מכוח החוק.

אולם צריך גם לבחון אם גמול שעות נוספות גלובלי ששולם לעובד הוא אותנטי בעד עבודה בשעות נוספות, או שהוא משמש מסווה לתשלום שכר רגיל. במקרה בו מדובר בשכר מוסווה, הוא ייחשב לשכר הרגיל שעל יסודו ישולם גמול בעד עבודה בשעות נוספות.

פערים משמעותיים לא מוסברים

טופס ההודעה לעובד לא כלל התייחסות לדרך תשלום זו של גמול השעות הנוספות, ולכן התנאי הראשון שנקבע בעניין 'ברד' לא מתקיים במקרה זה, ותשלום גמול שעות נוספות גלובלי לעובד לא ייחשב כממצה את הזכות.

לכן המיקוד הוא בשאלה אם התשלום בא על חשבון הזכות, כעולה מעניין 'בין הרים', או שמא מדובר בתשלום פיקטיבי.

קיימים פערים משמעותיים לא מוסברים בין טופס ההודעה לעובד לבין תנאי ההעסקה בפועל, לרבות ברכיב צורת תשלום גמול שעות נוספות. זוהי הסיבה בגללה בית הדין האזורי לא ראה בה הודעה לעובד כדין, ונטל ההוכחה שרכיב השעות הנוספות הגלובלי הוא רכיב אמיתי שאינו פיקטיבי עבר אל כתפי המעסיק.

בית הדין הארצי הבהיר שבמקרה הנוכחי נדרשה בחינה כפולה: בחינה כמותית, כלומר האם שולם לעובד מלוא השכר בעד השעות הנוספות. וכן בחינה מהותית, כלומר האם מדובר ברכיב אותנטי או פיקטיבי.

הסכמה ברורה ומפורשת של העובד

בית הדין הארצי פסק שאכן לא התקיימה הדרישה להסכמה ברורה ומפורשת של העובד עם תחילת העבודה לתשלום רכיב גמול שעות נוספות גלובלי כנדרש על פי פסק הדין 'ברד' לשם מיצוי הזכות, אך קבע שיש להביא רכיב זה על חשבון הזכאות.

בשאלה אם הרכיב בא על חשבון הזכאות יש משקל להסכמת הצדדים שרכיב השעות הנוספות הגלובלי יהווה תשלום בעד העבודה הנוספת. זאת, כך מבהיר בית הדין הארצי, גם אם לא נאמרה מפורשות אלא היא עולה מההתנהגות שלהם כפי שקרה במקרה הנוכחי. הובהר שכאשר ניתנת הסכמה כזו – תשלום גמול השעות הנוספות הגלובלי אינו יכול להיות פיקטיבי.

כך נפסק שבחינה כפולה זו העלתה שאין מדובר ברכיב פיקטיבי, ושבהיבט הכמותי שולם שכר בעד מלוא השעות הנוספות ואף מעבר, ובנוסף הועברו הפקדות לתנאים סוציאליים בעד השעות הנוספות. לפיכך, בשל נסיבות המקרה נפסק שלא הייתה פגיעה בזכויות העובד, וערעור המעסיק על רכיב זה התקבל.

הפגמים במתן ההודעה הם שגרמו לבלגן

בית הדין הארצי למעשה ביטל את כל רכיבי הפיצויים שנפסקו לטובת העובד על ידי בית הדין האזורי – פרט ל'משכורת 13' ולהודעה לעובד. הפיצוי בשל הפגמים בתלושי השכר הופחת ל-7,500 שקל, ובוטל חיוב המעסיק בהוצאות המשפט של ההליך הקודם בסך 18 אלף שקל.

ומה בנוגע להוצאות המשפט על הערעור? עיקר הערעור התקבל, והכלל הוא שהצד המפסיד הוא שנושא בהוצאות המשפט של הצד הזוכה. אולם הפגמים במתן ההודעה לעובד הם שיצרו את אי הבהירות שהביאה להגשת התביעה ולערעור בעקבותיה, ולכן הפעם הצד המפסיד – כלומר העובד – לא חויב בהוצאות המעסיק על הליך הערעור.

[ע"ע 1990-08-21]