שופטי בג"ץ הכריעו היום (ה') בהרכב מורחב של 7 שופטים כי חוק הגבלת שכר בכירים במגזר הפיננסי הוא חוקתי, וכך נדחתה עתירת איגוד הבנקים ואיגוד חברות הביטוח לביטולו.
עם זאת, בשל החגים הקרבים, הוחלט שעובדים בכירים בתאגידים בנקאיים ובחברות הביטוח שיודיעו על התפטרותם עד סוף 2016, לא יאבדו את זכאותם לקבל את מלוא הזכויות המגיעות להם בגין סיום יחסי עובד-מעביד או סיום כהונתם.
נזכיר כי במרץ השנה אושר סופית חוק הגבלת שכר בכירים במגזר הפיננסי, הקובע שבמקרה בו הוצאות השכר שחברה פיננסית משלמת עבור בכיר מוכרות לצרכי מס, שכרו יעמוד על לא יותר מפי-44 משכרו הריאלי של העובד בעל השכר הנמוך ביותר בחברה זו, או פי-35 מעלות השכר של אותו עובד. כך תקרת השכר שתזכה את החברה בניכוי הוצאות שכר לצורך תשלומי המס תעמוד על 2.5 מיליון שקל בשנה.
בעקבות אישור החוק, התעוררו בתאגידים הפיננסיים ובמשרד האוצר חששות מפני השלכותיו, בשל אי הוודאות בנוגע להשפעת החוק על זכויות שנצברו לעובדים טרם כניסתו לתוקף, אשר עלולה להביל לעזיבה מיידית והמונית של בכירים בתאגידים.
נציגי בנק ישראל ומשרד האוצר פנו למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, וביקשו שיפרסם חוות דעת שתתמוך בפרשנות לפיה זכויות העובדים הבכירים שנצברו משנות עבודתם עד לאישור החוק לא יובאו בחשבון. עם זאת, ליכט סירב לתת חוות דעת שכזו בנימוק לפיו אין מקום להתערבות ישירה של משרד המשפטים בנושא.
בעקבות סירובו של ליכט, הוגשו כנגד החוק שתי עתירות – האחת על ידי איגוד הבנקים והשנייה מספר ימים לאחר מכן על ידי איגוד חברות הביטוח, בין היתר בטענה שהחוק אינו חוקתי מאחר שהוא פוגע בחופש העיסוק, בחופש החוזים ובזכות הקניין של התאגידים ושל העובדים הבכירים.
הנשיאה נאור: "חוות הדעת מבוססת על ההנחה הסמויה כי השיקול המכריע בבחירת דרכו המקצועית של אדם הוא מיקסום הכנסות. תיתכן גם גישה אחרת המביאה בחשבון כי אנשים בוחרים להם מקום עבודה משיקולים נוספים"
המדינה טענה להגנתה שהחוק הנו חוקתי, וממילא שאין מקום להתערבות בג"ץ בנושא, שכן מדובר במדיניות חברתית-כלכלית המבוססת על תפיסה ערכית. בנוסף טענה המדינה שלאחר המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008, במדינות רבות קיימת רגולציה של שכר הבכירים בחברות ציבוריות בכלל ובתאגידים פיננסיים בפרט.
בג"ץ פסק שאין מקום להתערבותו בנוגע לחוק בנוגע לעתיד, והחליט לדון רק בשאלה מה יעלה בגורל זכויות הבכירים שנצברו בעבר, עד לכניסתו של החוק לתוקף.
"בג"ץ לא בודק אם החוק יעיל וצודק"
במאי השנה שיגרה המפקחת על הבנקים, חדוה בר, ליועץ המשפטי לממשלה מכתב המזהיר מפני נטישה המונית של בכירם במערכת הבנקים, ואיגוד הבנקים אף צירף לעתירה לבג"ץ חוות דעת לפיה "ככל שלא יימצא פתרון רגולטורי או חשבונאי לסוגיה זו, עלול הדבר להוביל לפרישה מהירה של מנהלים ועובדים בכירים".
"חוות הדעת מבוססת על ההנחה הסמויה כי השיקול המכריע בבחירת דרכו המקצועית של אדם הוא מיקסום הכנסות", ציינה בהחלטתה נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור. "תיתכן גם גישה אחרת המביאה בחשבון כי אנשים בוחרים להם מקום עבודה משיקולים נוספים, כגון אתגר מקצועי, רצון להגשמה עצמית, סיפוק והשאיפה להשפיע ולהועיל".
גם אם ההנחה לפיה צפויה נטישה המונית של בכירים מהמגזר הפיננסי, צוין בהחלטת בג"ץ, הקביעה אם החוק חוקתי או לא ומה פרשנותו הראויה אינה יכולה להיגזר מההערכה לגבי השאלה כיצד הוא ישפיע על החלטות הבכירים.
"הניתוח המשפטי חייב להיות חף משיקולים אלה", הוסיפה הנשיאה נאור. "פרשנות החוק צריכה להיות אובייקטיבית, על יסוד לשונו ותכליתו. אין אנו בודקים את תבונתו של החוק או אם הוא יעיל וצודק. בית המשפט בוחן את חוקתיותו ואת פרשנותו האובייקטיבית".
[בג"ץ 4406/16; בג"ץ 4534/16]