בג"ץ הקפיא את חוק הגבלת שכר בכירים

בג"ץ נענה היום (ב') לעתירת איגוד הבנקים שהוגשה נגד הכנסת, שר האוצר והמפקחת על הבנקים בנוגע לחוק הגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי, והוציא צו ביניים לפיו עובדים בבנקים יוכלו להתפטר תוך שמירה על זכויותיהם עד 45 יום לאחר פרסום הכרעת בג"ץ בנוגע לעתירה שהוגשה או ממועד ביטול צו הביניים.

החוק אושר סופית על ידי מליאת הכנסת לפני כ-3 חודשים חרף המתקפה של הבנקים וחברות הביטוח, והיה אמור להיכנס לתוקף באוקטובר הקרוב, אולם בג"ץ החליט כי הוא לא ייכנס לתוקף עד להכרעה סופית בעניינו. הדיון בעתירה נקבע לעוד כשבועיים.

בג"ץ נדרש להכריע, בין היתר, בסוגיית פרשנות החוק המגביל את שכר הבכירים במגזר הפיננסי לעלות שכר שנתית בגובה 2.5 מיליון שקל בשנה – כאשר המחלוקת נסובה על השאלה האם הוא חל גם על הזכויות הפנסיוניות שצברו העובדים.

הבנקים כמובן טוענים שלא לכך התכוון המחוקק, אולם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט סירב לבקשתם לפרסם חוות דעת התומכת בעמדה פרשנית זו.

בבנקים חוששים שלולא פרשנות זו לחוק – צפויה נטישה המונית של בכירים מהמערכת הפיננסית בדרג ניהול ביניים ומעלה שחבילות הפרישה שלהן עולות על 2.5 מיליון שקל.

"קריאת החוק נושא העתירה על-פניו, אינה מאפשרת לעובדים לכלכל את צעדיהם נכון להיום", ציין היום בג"ץ בהחלטתו. "נוכח אי-הודאות והעמימות השוררים ביחס לכוונת המחוקק במספר נקודות משמעותיות בחוק, עובדים מסוימים במערכת הבנקאית עזבו את עבודתם, ואחרים שוקלים להתפטר מהתאגידים בהם הם עובדים מזה עשרות שנים… אין מדובר בטענות בעלמא, כאשר החשש מפני התפטרות הוא ממשי, ומובע גם על ידי אנשי המקצוע בשירות המדינה, בראשם המפקחת על הבנקים".

ואכן, המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, שיגרה מכתב למשנה למשנה ליועץ המשפטי לפיו חוק הגבלת שכר הבכירים עלול להביא לפרישתם של 215 בכירים מהבנקים.

"לא לעתים קרובות מגיע לפתחו של בית המשפט הגבוה לצדק מעשה חקיקה חריג וחסר תקדים – שאין לו אח ורע בכל רחבי העולם, בוודאי שלא בכלכלות מערביות ובמדינות ה-OECD המשנה מן היסוד את עקרונות השוק החופשי ואת מערך האיזונים בין הפרט לבין המדינה", כתב איגוד הבנקים בכתב העתירה. "חוק הפוגע פגיעה קשה בחופש העיסוק, בחופש להעסיק, בזכות הקניין, בחופש החוזים, בעקרונות השוויון ובזכויות סוציאליות וכלכליות של עובדים, שהתגבשו ונצברו במשך שנים ארוכות עובר לחקיקת החוק, והמגיעות להם בגין עבודתם ועמלם".

"השלכות דרמטיות ופוגעניות"

המדינה טענה כי אין מקום להיעתר לבקשת הבנקים למתן צו ביניים, שהרי ממילא נקבע דיון לסוף יולי בעניין, ובנוסף לבנקים יש אפשרות לקצר את תקופת ההודעה המוקדמת המחייבת את עובדיהם, וחלקם אף עשו זאת.

עוד נטען כי ממילא קיים ספק אם יש תוקף להוראות החוזיות הדורשות מעובדים להגיש הודעה מוקדמת 90 יום טרם התפטרות, נוכח חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות הנוקב בפרק זמן קצר יותר.

"היעתרות לטענות אלה כמוה כמתן הוראה דה-פקטו לתאגידים הפיננסיים לפתוח חוזים והסכמי שכר, כאשר העובדים עצמם כלל לא ביקשו זאת, וכאשר הדבר עלול להציב את התאגידים בסיכון ממשי אם וכאשר תוגשנה הודעות התפטרות בפרק זמן קצר, באופן שלא יותיר די זמן להתארגן ולאייש מחדש את עמדות המפתח בשדרות הניהוליות", פסק בית המשפט. "מהלך זה עלול להיות בעל השלכות דרמטיות ופוגעניות הרבה יותר מאשר מתן צו ביניים במתכונת המצומצמת שהתבקשה".

נזכיר כי הצעה לתיקון החוק הונחה לפני כחודש על שולחן הכנסת על ידי ח"כ זהבה גלאון (מרצ) ואח', במסגרתה מוצע להרחיב את תחולת החוק גם על התאגידים הציבוריים הריאליים הפועלים במשק, ולמעשה על כלל התאגידים הציבוריים.