בצעד חריג ביטל בג"ץ את פסיקת בית הדין הארצי לעבודה

"בפסק דינו של בית הדין הארצי נפלו שתי טעויות משפטיות מהותיות בסוגיות עקרוניות, ושורת הצדק מחייבת לתקנן" – כך פסקו לפני מספר ימים שופטי בג"ץ, ובצעד חריג ביותר הורו על ביטול פסק הדין.

מדובר בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה ממאי 2018 [ע"ע 7386-02-16], שם ישב בהרכב השופטים גם נשיא בית הדין הארצי בדימוס השופט יגאל פליטמן, ובו התקבל התקבל ערעור שהגיש המעסיק על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב מינואר 2016 [סע"ש 3263-07-13] שקיבל חלקית בקשה לאישור תובענה כייצוגית.

בית הדין הארצי לעבודה פסק שאין לאשר את ניהול התביעה נגד החברה כייצוגית בשל מורכבות העילות והשאלות המשפטיות שהן מעוררות, וכן בשל הצורך בעריכת בירור פרטני ביחס לכל אחד מהעובדים התובעים. כנגד החלטה זו הוגש בג"ץ, והיועץ המשפטי לממשלה הודיע על התייצבותו בהליך.

הפרת חוקי עבודה קוגנטיים?

מדובר בחברה בעלת רשת המונה כ-120 חנויות בגדים בישראל, ומעסיקה כ-2,000 עובדים. כנגד החברה הוגשה בקשה לאישור תובענה כייצוגית על ידי אחד מעובדיה, בטענה להפרה של חוקי עבודה קוגנטיים תוך גרימת נזקים לעובדים המשתכרים בשכר שעתי בתוספת עמלות מכירה.

בית הדין האזורי נעתר לבקשת האישור בחלקה, וקבע שיש לנהל תובענה ייצוגית בשתיים מתוך עילות התביעה שנבחנו על ידו, ופסק לבאי כוח המייצגים שכר טרחה בסך 80 אלף שקל.

עם זאת, במסגרת ערעור על החלטה זו פסק בית הדין הארצי לעבודה שאין מקום לנהל תובענה ייצוגית באף אחת מעילות התביעה הנטענות – וכנגד החלטה זו הוגשה כאמור עתירה לבג"ץ.

"כלל אי-ההתערבות מאבד מכוחו"

חשוב להדגיש שבג"ץ אינו משמש כערכאת ערעור על פסקי דין של בתי הדין לעבודה. התערבותו שמורה למקרים חריגים ויוצאי דופן אך ורק כאשר נפלה בהחלטה טעות משפטית מהותית בסוגייה עקרונית בעלת השלכות רוחב, ושורת הצדק מחייבת בנסיבות המקרה התערבות שיפוטית.

שופטי בג"ץ הבהירו שאין בכוונתם להתערב בהחלטות בית הדין הארצי לעבודה בסוגיות הנוגעות לדיני עבודה, אלא רק בסוגיות בדיני תובענות ייצוגיות שמתעוררות במקרה זה.

"מדובר בתחום משפטי שאינו בגדר מומחיותם הייחודית והמובהקת של בתי הדין לעבודה, ובנסיבות אלה 'כלל אי-ההתערבות' מאבד מכוחו באופן משמעותי, וגוברת ההצדקה להתעמק בטענות הצדדים גם בערכאה זו", פסקו שופטי בג"ץ.

הקבוצה תישאר לפני שוקת שבורה

בית הדין הארצי דחה את הבקשה לאשר את התובענה כייצוגית בשני נימוקים: ראשית, לא ניתן לקבוע שקיימת אפשרות סבירה שהשאלות יוכרעו לטובת הקבוצה בשל המורכבות המשפטית והעובדתית של הסוגיות שעל הפרק.

שנית, התנאי שלפיו תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת לא מתקיים בשל הצורך בבירור עובדתי פרטני בנוגע לתשלום המגיע לכל אחד מחברי הקבוצה.

שופטי בג"ץ פסקו שקביעות אלה הן שגויות, והבהירו שהימנעות מבירור שאלה משפטית מורכבת עלולה להוביל לכך שהקבוצה תישאר לפני שוקת שבורה, ושתוצאה זו אינה עולה בקנה אחד עם תכליות מנגנון התובענה הייצוגית.

חלק אינהרנטי מההליך הייצוגי

"מורכבות השאלות שעל הפרק והתמודדות עם קשיי הוכחה הם חלק אינהרנטי מההליך הייצוגי, והתובענות הייצוגיות בתחום משפט העבודה אינן 'בן חורג' בהקשר זה. ההפך הוא הנכון", פסקו שופטי בג"ץ.

לפיכך, כך נפסק, אין לקבל את העמדה לפיה ניתן לנהל תובענה ייצוגית בבית הדין לעבודה רק בעילה שאינה מעוררת סוגיות מורכבות או רק כשבקשת האישור צועדת בקרקע חרושה מבחינת ההלכה הנוהגת.

מה גם שבמקרה זה קבוצת העובדים המיוצגים אינם מאורגנים, ומרביתם עובדים זמניים וכאלה שנמצאים בראשית דרכם התעסוקתית.

פרשנות שגויה של הערכאה העליונה

הובהר שהדרישה שבסעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות מתמצה בהוכחת אפשרות סבירה שהסוגיות המהותיות המתעוררות בהליך הייצוגי יוכרעו לטובת הקבוצה. לכן בית הדין הארצי שגה כשקבע שאין לנהל את התביעה כייצוגית בשל היעדר התקיימות שניים מהתנאים שבהוראת חוק זו.

"אין מניעה שסוגיות אלה יהיו חדשניות או מורכבות מבחינה עובדתית או משפטית, ואל לו לבית משפט שדן בבקשה לאישור תובענה כייצוגית לפטור עצמו בשל כך מלהכריע בנוגע לסיכויי התביעה במקרה קונקרטי", ציינו שופטי בג"ץ בהחלטתם. "כל מסקנה אחרת עלולה להביא לתת-אכיפה ולקיפוח זכויותיהם של חברי הקבוצה. ולענייננו – לא היה מקום לדחות את בקשת האישור שלא על יסוד הכרעה בעניין הקונקרטי, אלא רק משום שהשאלה העקרונית שעל הפרק בעלת פנים לכאן ולכאן".

במצב דברים זה לכאורה ראוי היה להחזיר את הדיון לבית הדין הארצי להשלמת הבירור בנוגע לסיכוי של עילות התביעה הנטענות, אך לצורך ייעול המשך הדיון וקיצור התהליכים הוחלט להחזיר את הדיון לבית הדין האזורי מהנקודה שבה עצר כדי שידון בתביעה הייצוגית לגופה.

לצפייה בפסק הדין >>