"לא ניתן לפסול עובד המבקש להתקבל לעבודה אך ורק מחמת גילו, ומאחר שחצה את גיל הפרישה. מדובר באפליה פסולה ונוראית, הנוגדת את הדין" – כך קבע בשבוע שעבר בית הדין לעבודה בתל אביב, וזיכה את התובעת בת ה-67 בפיצוי בסך 70,000 שקל.
בית הדין אף ציין בהחלטתו כי סילוקה של העובדת מהעבודה נעשה ללא שנשמעה כלל. "מדובר בהתנהלות פוגענית, הפוגעת בכבודה כאדם. הזכות לעבודה הוכרה בפסיקה כנגזרת של הזכות לכבוד", הוסיף בית הדין.
קראו עוד במעסיקולוג:
* פיצוי בגובה 6 משכורות לעובדת מבוגרת שפוטרה
* נדחה ערעור המעסיק: יפצה עובד מבוגר ב-134,000 שקל בשל אפלייתו
* הצעת חוק: שכר מינימום שווה לנוער ולמבוגרים – לצורך הגנה על המבוגרים
* בית הדין לעבודה: נסיבות המקרה פוטרות את המעסיק מלשקול לחיוב את המשך העסקת העובד המבוגר
* מחקר: בוס צעיר מעורר בעובד מבוגר רגש שלילי המשפיע על הארגון כולו
"סייעת בת 67????"
העובדת הועסקה כמורה למוזיקה במשך כ-30 שנה עד צאתה לגמלאות, ולאחר מכן הגישה מועמדת לעיריית גבעתיים לעבוד כסייעת לילד עם צרכים מיוחדים בגן ילדים עירוני.
העירייה ערכה לה ראיון עבודה, והיא התחילה לעבוד בגן בגבעתיים עם פתיחת שנת הלימודים בספטמבר 2016. עם זאת, מספר ימים לאחר מכן נמסר לה שתיתכן בעיה בהעסקתה על רקע גילה.
"ואז פתאום קיבלתי מכוח אדם מכתב, סייעת בת 67 – ארבע סימני שאלה", אמרה מנהלת המחלקה בשיחה טלפונית עם העובדת. "איך העסקתם? מה עשיתם? וזה. ואז התקשרתי אליך ואמרתי לך תקשיבי יש לי בעיה. אני לא יכולה להעסיק אותך לפי הגיל הזה. זה לא שאני לא רוצה, אני חושבת שאת יכולת להיות לי עובדת מצוינת, ממש, ממש, ממש! ושאלתי אותם אם בכל זאת אפשר אפילו לעשות ועדה חריגה וכו' ובשום פנים ואופן לא הסכימו. אז זה לא בגלל שאני רוצה, אני ממש חושבת שאת בנאדם מצוין. ממש!".
כעבור כשבוע מתחילת עבודתה בגן, הודיעה הגננת לעובדת שהיא לא תוכל להמשיך ולעבוד במקום בשל גילה.
הפליה מחמת גילו של אדם אסורה לפי חוק שוויון ההזדמנויות (ראו מסגרת). הפסיקה אף קובעת שכאשר עובד לאחר גיל פרישה מעוניין להמשיך לעבוד – על המעסיק מוטלת חובה לזמנו, לשמוע טיעוניו ולשקול בתום לב את בקשתו, באופן פרטני.
"פיטוריה של התובעת נעשו ללא שימוע, ללא כל הליך מקדים", פסק בית הדין. "העובדת פוטרה באחת, עת 'התגלתה התקלה' כי חצתה את גיל 67".
בית הדין: "פרשנות מפלה"
בית הדין לעבודה דחה את טענת העירייה לפיה פיטורי עובד שחצה את גיל הפרישה אינם נחשבים בהכרח לאפליה בהתאם לחוק שוויון הזדמנויות.
"העירייה נתלית בהוראות חוזר משרד הפנים, בטענה כי לא הייתה מוסמכת לקלוט את העובדת לעבודה לאחר שעברה את גיל הפרישה", ציין בית הדין. "עם זאת, מעיון בהוראות החוזר עולה כי עניינו הארכת שירותם של עובדים בשלטון המקומי, ולא קליטת עובדים. כמו כן, גם בהתאם להוראות החוזר ניתן להאריך את תקופת העבודה לאחר גיל הפרישה, בהתאם לנהלים ולתנאים שנקבעו שם".
בית הדין הבהיר שפרשנות לפיה הוראות החוזר אינן מאפשרות באופן גורף לקלוט לעבודה כל עובד לאחר גיל הפרישה היא פרשנות מפלה, ומנוגדת באופן מובהק להוראות חוק שוויון ההזדמנויות. "אף עמדת כותבת החוזר, המדינה, שהוגשה במסגרת ההליך, אינה תומכת בכך", הבהיר בית הדין.
כך נפסק לעובדת פיצוי בגובה 50,000 שקל בשל הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, נוסף על פיצוי בסך 20,000 שקל בשל העובדה שפיטוריה נעשו שלא כדין – ללא מתן הזדמנות להשמיע את טענותיה במסגרת שימוע.
[סע"ש 30362-11-16]