• אודות
  • תנאי השימוש
  • מדיניות פרטיות
  • יצירת קשר
  • Facebook
מעסיקולוג
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
כתבות פופולריות |
  • סעיף 14: מדוע נפסק שפיצויי הפיטורים שהופרשו לעובדת מהווים השלמה ולא חלופה?
  • עובד חדש שמתפטר בסופ"ש יוצא ידי חובת הודעה מוקדמת?
  • משרד הכלכלה מציג: "עבודאטה" – אתר נתונים ומידע על שוק העבודה
  • בית הדין הארצי מבהיר: לא כל הפרת אמונים תביא לשלילת פיצויי פיטורים
  • פיצוי לעובדת שלא עודכנה שרשאית לבקש להישאר אחרי גיל פרישה חובה
  • פיצוי בסך 100 אלף שקל לעובד שהוסתרה ממנו הסיבה האמיתית לפיטוריו
  • פסיקה חריגה: "החלטת הפיטורים נגועה באי סבירות קיצונית"
  • לעובד נפסק גמול שעות נוספות בגובה 270 אלף שקל, למרות חריגה של 60 שעות
  • ביה"ד הארצי מבהיר: כך יש ליישם את הלכת ריעני בנוגע לשעות נוספות
  • תקדים דרמטי: צמצום ההכרה בדיעבד ביחסי עובד-מעביד ובשיטת חישוב הפיצוי
  • פסיקה חריגה: מעסיק רשאי להקדים פיטורי עובדת בהיריון כדי למנוע השלמת 6 חודשי העסקה
  • העובד חויב ב-100 אלף שקל בגין הפרת חובת האמון ותום הלב
  • הודיעה שהיא בהיריון לאחר קבלתה לעבודה, תפוצה ב-30 אלף שקל בשל התנהלות המעסיק
  • נדחתה תביעת ההסתדרות לחייב מעסיק במתן מענק שנתי, שבוטל לאחר עשרות שנים
  • "הלכת התאמה": בית הדין הארצי מבהיר שמזמין שירות לא תמיד מחויב לערוך שימוע לעובד קבלן
  • בית הדין הארצי בפסיקה תקדימית: זכאות לפיצויי פיטורים – גם לידועים בציבור
  • בית הדין הארצי לעבודה: התנגדותו המעורפלת של העובד להפחתת השכר נחשבת להסכמה
  • ממה מעסיקים צריכים להיזהר כשמועמד משתף מיוזמתו במידע רגיש?
  • פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים
  • פיצוי חריג בסך כ-270 אלף שקל למנהלת שהועברה מתפקידה משיקולים זרים
  • פסיקה: לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בעילת התעמרות בין עובדים
  • גילתה שהמנהל הקודם קיבל שכר גבוה יותר, תקבל פיצוי בגובה כ-160 אלף שקל
  • פיצוי חריג בגובה כ-270 אלף שקל למנהלת שהועברה מהתפקיד משיקולים זרים
  • הבוס ענה לטלפון במהלך השימוע, בית הדין קבע שהדבר מצביע על חוסר פניות
  • בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם
  • פיצוי של 80 אלף שקל לעובד שהוטרד מינית מצד הממונה עליו
  • מועמד בן 43 יקבל פיצוי כי נשאל לגילו בריאיון, למרות שהסגיר מרצונו את הגיל בקו"ח
  • פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים
  • המנהל הפר בידוד ופוטר. בית הדין לעבודה הקפיא את הפיטורים, למרות שגויס מחליף
  • פיצוי בסך 75 אלף שקל לעובדת שפוטרה שלא כדין
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה – חלק ב'
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה – חלק א'
  • פסיקה: מעסיק רשאי להעיר לעובד על הפסקות שירותים ארוכות מדי
  • חופשת מחלה: פסקי דין שחשוב להכיר
  • נצפתה בשופינג בחופשת מחלה, נפסק שאינה זכאית לפיצויי פיטורים
  • הוכרע סופית: מי נהנה מרווחי קופת התגמולים – המעסיק או העובד?
  • כ-60 אלף שקל לעובד שספג התעמרות: "נמנעה תקשורת בינו לבין העולם החיצון"
  • פוטרה מיד לאחר חזרתה מחל"ת חופשת לידה – מדוע לא זכאית לפיצוי?
  • המעסיק שילם יותר מדי: 4 שיקולי הפסיקה לחייב את העובד להשיב את הכספים
  • פיצוי למנכ"ל שהוכיח שגויס לו מחליף לפני השימוע
  • 50 אלף שקל לעובדת על פגיעה בפרטיותה: "העירו לי שאני מבזבזת נייר טואלט"
  • בית הדין הארצי מציג: 3 כללים לתחשיב שעות נוספות לפי תיקון חוק הגנת השכר
  • העובדת טענה שפסק הדין מרתיע מעסיקים פוטנציאליים, בית הדין סירב להסיר את שמה
  • אישורי המחלה להיעדרות הממושכת לא הוצגו במועד, הובהר שעל המעסיק לדרוש זאת
  • בית הדין הארצי: סמנכ"לית שהוטרדה מינית תפוצה ב-215 אלף שקל
  • לחץ ומתח בעבודה? מחקר חדש מציע פתרון מפתיע בשלוש דקות
  • המעסיק מסר לעובד המתפטר מכתב פיטורים לקבלת דמי אבטלה, וחטף תביעה כוזבת
  • המעסיק חויב באופן אישי לשלם לעובד כ-400 אלף שקל, כרבע מתוכם דמי חופשה
  • בית הדין הארצי לעבודה בהבהרה חשובה בנוגע לתיקון חוק הגנת השכר
  • סיכום 2019: פסקי דין בדיני עבודה שחשוב להכיר
  • המעסיקה המליצה לעובדת על הפלה: "אתם בעדות המזרח מביאים ילדים בלי לחשוב"
  • פסיקה: העובד יקבל 150 אלף שקל, בשל עמימות במדיניות החברה
  • הצעת חוק: ימי מחלה על פי הצהרת העובד, ללא תעודת מחלה
  • המעסיק חושד שהעובד מזייף מחלה – מה הוא רשאי לעשות?
  • 9 דברים שמעסיק נדרש לציין בהודעה הנמסרת לעובד בנוגע לתנאי עבודתו
  • העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?
  • העובד שפוטר לא כדין יקבל פיצוי חריג בסך 460 אלף שקל
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה ב-50 השנים האחרונות
  • המעסיק חויב ב-50 אלף שקל בשל פגיעה בפרטיות העובדת
  • אפליה מגדרית בעבודה: המעסיק יפצה ב-100 אלף שקל שתי עובדות שקיבלו שכר נמוך משל גבר
  • פיצוי לעובדת שנודע לה שהיא בהיריון לאחר פיטוריה, והמעסיק סירב להחזירהּ
  • פיצוי חריג בסך מיליון שקל לעובדת שעברה ניצול מיני בעבודה
  • התפטרות בשל אי תשלום שעות נוספות הוכרה כפיטורים
  • מפתיע: הסתרת הסיבה האמיתית לזימון העובד לשימוע הוגדרה על ידי השופט כ"רגישות"
  • פסיקה: האם לגיטימי כיום לשלם לעובד שכר נטו?
  • פסיקה: פערי שכר בין גבר לאישה אסורים גם אם ציפיות השכר שונות
  • בית הדין לעבודה: אחוז משרה אינו רלוונטי לחישוב צבירת ימי חופשה
  • סיכום מחצית 2019: פסקי דין חשובים בדיני עבודה
  • שימוע מאוחר: פיצוי בגובה 30 אלף שקל לעובדת שנערכו לה שני שימועים
  • בוטל פסק הדין שחייב לפצות עובדת שישבה באפס מעשה בכ-300 אלף שקל
מעסיקולוג
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
ראשי » כתבות פופולריות » בעל העסק הבהיר שלא מקבל נשים לתפקיד, נפסק שהמועמדת התנהלה בחוסר תום לב

בעל העסק הבהיר שלא מקבל נשים לתפקיד, נפסק שהמועמדת התנהלה בחוסר תום לב

מעסיקולוג 23/07/2017 7:30

בית הדין לעבודה קבע שהסיבה היחידה בגללה פנתה התובעת לחברה בעקבות מודעת הדרושים היתה ניסיון לבסס עילת תביעה

אפליית נשים בקבלה לעבודה

"מסקנתנו הברורה היא כי המוטיבציה האמיתית שהביאה את התובעת לפנות לחברה בעקבות מודעת הדרושים היא ניסיון חסר תום לב לבסס עילת תביעה מכוח החוק ולזכות בהתאם בפיצוי כספי, ללא כוונה אמיתית להתקבל לעבודה, והכל תוך ניצול לרעה של הוראות החוק ורק לצורך קבלת פיצוי שלא כדין" – כך פסק לאחרונה בית הדין לעבודה בתל אביב, והבהיר כי "תכלית החוק הינה למנוע הפליה, בין השאר של דורש עבודה אמיתי. לא ניתן לייחס למחוקק כוונה לפצות מי שאינו דורש עבודה ולא התכוון להתקבל לאותה המשרה, רק בשל אמירה כזו או אחרת של המעסיק".

מדובר בפסיקה חשובה שמאותתת למועמדים ולעובדים שהזכויות הקבועות בדיני העבודה לא יגנו על מי שמבקש לנצל לרעה את החוק, לאחר שפורסמו לא מעט פסקי דין בהם זכו התובעים בפיצויים למרות שהוכח שהם חסרי תום לב. זוהי אווירת הפסיקה שנוצרה הישר מלמעלה – בית המשפט העליון פסק בינואר 2016 [רע"א 197/16] כי "יש לעודד הגשת תביעות באותם מקרים שאכן התרחשה הפליה אסורה. מכאן, כי יש להיזהר מסיווגו של מי שהגיש כמה תביעות מכוח החוק כ'תובע סדרתי' ולראות בכך כשיקול העומד לחובתו, וממילא יש להקפיד ולבחון כל תביעה לגופה".

נוצר מצב בו כאשר מוכח שמטרת התובע לא היתה חיפוש עבודה בתום לב, אלא ניסיון להשיג ראיות להפרת החוק לצורך קבלת פיצויים – בתי הדין לעבודה נוטים לראות בכך שיקול להפחתת גובה הפיצוי, אך לא כזה שגורם לדחיית התביעה אם המעסיק אכן הפר את החוק.

כך, למשל, במרץ 2016 נפסקו לתובעת סדרתית פיצויים מקסימליים בגובה 50,000 שקל, כיוון שלא התקבלה לעבודה לאחר שעדכנה שהיא בהיריון. לפני כ-3 שבועות בית הדין הארצי לעבודה קיצץ בחצי את הפיצוי שנפסק לה, אך משיקולים מקלים שאינם נוגעים לכך שמדובר בתובעת סדרתית.

במקרה אחר נפסקו לתובע פיצויים בסך 30,000 שקל לאחר שנקבעו בין הצדדים יחסי עובד-מעביד, למרות שהתובע סירב מספר פעמים להצעת החברה לשנות סטטוס מקבלן פרטי לעובד. 3 שנים לפני כן זכה אותו תובע בכ-70,000 שקל בתביעה זהה נגד לקוח אחר.

כעת יש לקוות שפסק הדין הנוכחי מסמן שינוי מגמה של בתי הדין לעבודה, שעד כה נהגו לפסוק פיצויים לתובעים חסרי תום לב, גם כאשר המעסיק הפר את החוק בתום לב.


הכל התחיל כאשר מאפייה שפועלת 24 שעות ביממה בשלוש משמרות פרסמה מודעת דרושים במקומון בזו הלשון: "למאפיה בחולון עובדים למשמרת לילה בשעות גמישות – עבודה בייצור ואריזות!!!"

את המודעה ראתה עורכת דין בעלת משרד עצמאי, שמחזיקה ברישיון לעסוק כיועצת מס וכמתווכת מקרקעין, וככל הנראה הבינה שמדובר בעבודה שדורשת מאמץ פיזי רב. בשיחה טלפונית היא הציגה עצמה בפני בעל המאפייה כמי שמעוניינת לעבוד אצלו בעקבות המודעה האמורה. אורך השיחה עמד על כחצי דקה, במהלכה הסביר מנהל המאפייה שהעבודה לא מיועדת לנשים כי היא קשה מדי, בשעות ארוכות ובלילה. בזה נסתיימה השיחה, שהוקלטה על ידי עורכת הדין.

בית הדין התייחס לכך שבכתב התביעה הצניעה התובעת את היותה עורכת הדין, עניין אשר הוגדר על ידו כ"פרט מהותי", ובחרה להגדיר עצמה כ"אישה המתגוררת בבת ים אשר ביקשה לעבוד לפרנסתה במאפייה"

בעקבות הדברים, פנתה עורכת הדין במכתב דרישה למאפייה בדרישה לפצות אותה בגין אי קבלתה למשרה המוצעת מטעמים שאינם לגיטימיים ותוך אפלייתה מחמת היותה אישה. משלא קיבלה מענה למכתב הדרישה, הוגשה תביעה לבית הדין לעבודה.

הרימה ידיים מהר מדי

התובעת טענה שהמאפייה הפרה את חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה בכך שמנעה ממנה שלא בתום לב להשתכר בכבוד, ולא קיבלה אותה לעבודה אך ורק בשל היותה אישה.

בעל המאפייה טען מנגד שאופיו ומהותו של התפקיד הנדרש כולל הרמת משא כבד של בצק למכונת הלישה במשך שעות עבודה מרובות, תפקיד הדורש כוח פיזי ומאמץ מרובים, ולכן אין לראות בהעדפה לקבל עובד בעל כוח פיזי כמתחייב ממהות התפקיד משום אפליה. עוד נטען שפניית התובעת למאפייה לא נעשתה בתום לב לצורך חיפוש עבודה במאפייה, אלא מתוך כוונה ומטרה "לחפש תביעה", תוך ניצול הכשרתה ועיסוקה כעורכת דין.

בית הדין התייחס לכך שבכתב התביעה הצניעה התובעת את היותה עורכת הדין, עניין אשר הוגדר על ידו כ"פרט מהותי", ובחרה להגדיר עצמה כ"אישה המתגוררת בבת ים אשר ביקשה לעבוד לפרנסתה במאפייה".

"מיד כשנענתה התובעת שהעבודה אינה מתאימה לנשים, ביקשה התובעת לסיים את השיחה, זאת מבלי שהביעה כל תרעומת בעניין ומבלי שנעשה כל ניסיון מצידה לשכנע את העומד מצדו השני של הקו כי היא יכולה להתאים לתפקיד, כפי שהיה מצופה מדורש עבודה אמיתי שינהג", נימק בית הדין את החלטתו. "התובעת אף לא ניסתה לברר פרטים נוספים על מהות העבודה, להבהיר מדוע העבודה דווקא יכולה להתאים לה, ואף לא הציעה להגיע לראיון אישי על מנת שניתן יהיה להתרשם ממנה באופן בלתי אמצעי".

גם אם בתום לב – התביעה ממילא נדחית

ומה היה נפסק אילו היה מדובר בדורשת עבודה באמת? בית הדין הבהיר שגם בתרחיש כזה לא הוכחה אפליה שמצדיקה את קבלת התביעה.

סעיף 2(ג) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה קובע כי "אין רואים הפליה לפי סעיף זה כאשר היא מתחייבת מאפיים או ממהותם של התפקיד או המשרה". כלומר הזכות לשוויון אינה זכות מוחלטת, ויש מצבים בהם קיים שוני רלוונטי בין אנשים המצדיק התייחסות שונה, וכך פסק בג"ץ:
בגץ אפליה

מהות התפקיד של לישת בצק היא להזין באופן ידני את מכונת הלישה כ-200 קילוגרם בצק בכל 20 דקות, פעולה הדורשת כוח ומאמץ מרובים. מנהל המאפייה הסביר בעדותו כי "שם צריך לעמוד בן אדם חזק שמסוגל להרים סדר גודל של 20 קילוגרם בצק לפחות כל 2-3 דקות".

הפסיקה אמנם קבעה שהמבחן לבחינת פירושו הנכון של הסייג שבסעיף 2(ג) לחוק שוויון הזדמנויות הוא אובייקטיבי ולא סובייקטיבי, ויש להימנע מסטראוטיפים, אולם התובעת ממילא לא עשתה כל ניסיון, ולוּ הקל ביותר, לטעון בפני בית הדין שהיא כשירה לעבודה.

 ניצול לרעה של זכויות עובד

"ניסיונות בא כוח התובעת להציג את המאפייה ומנהלה כמי שמפלים לרעה נשים בקבלה לעבודה במאפייה – לא צלחו", קבע בית הדין. "מנהל המאפייה הבהיר בלשון מפורשת… כי המאפייה מעסיקה נשים במאפייה בתפקידים שונים, לרבות בתפקידי ניהול וייצור". כך חויבה התובעת בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בגובה 10,000 שקל.

[ד"מ 16079-02-16]

<< לחצו לצפייה: פסקי דין חדשים בדיני עבודה >>

סיכום רבעון פסקי דין חדשים בדיני עבודה

אולי גם הכתבות האלו יעניינו אותך:

  • פסיקה: המעסיק פעל שלא כדין כששיבץ את המנהל לתפקיד שונה משמעותית
    פסיקה: המעסיק פעל שלא כדין כששיבץ את המנהל לתפקיד שונה…
  • ערעור המעסיק התקבל, בית הדין הארצי חלק על הקביעה שהמעסיק התנהל בחוסר רגישות כלפי העובדת
    ערעור המעסיק התקבל, בית הדין הארצי חלק על הקביעה שהמעסיק…
  • משבר הקורונה: העסק נסגר, עובדת בטיפולי פוריות שפוטרה ללא היתר תפוצה בכ-30 אלף שקל
    משבר הקורונה: העסק נסגר, עובדת בטיפולי פוריות שפוטרה ללא…
  • הצעת חוק: חובת מעסיקים במגזר הפרטי לייצוג הולם של נשים
    הצעת חוק: חובת מעסיקים במגזר הפרטי לייצוג הולם של נשים
  • פסיקה: חוק עבודת נשים מגן רק על עובדת מפוטרת, ולא על המתפטרת
    פסיקה: חוק עבודת נשים מגן רק על עובדת מפוטרת, ולא על המתפטרת
  • הצעת חוק: העדפה מתקנת לקידום ייצוג שוויוני של נשים במקומות עבודה גם במגזר הפרטי
    הצעת חוק: העדפה מתקנת לקידום ייצוג שוויוני של נשים במקומות…
  • לעובד לא נערך "שימוע קלאסי", אך נפסק שהוא לא זכאי לפיצוי
    לעובד לא נערך "שימוע קלאסי", אך נפסק שהוא לא זכאי לפיצוי
  • נציבות שוויון הזדמנויות: נשים פונות בעקבות אפליה בהיריון, והגברים בגלל אפליה בגיל
    נציבות שוויון הזדמנויות: נשים פונות בעקבות אפליה בהיריון,…
  • כשלים בשימוע: מדוע נפסק לעובדת פיצוי בסך 60 אלף שקל?
    כשלים בשימוע: מדוע נפסק לעובדת פיצוי בסך 60 אלף שקל?
  • לעובד המפוטר לא נערך שימוע, מדוע נפסק שאינו זכאי לפיצוי?
    לעובד המפוטר לא נערך שימוע, מדוע נפסק שאינו זכאי לפיצוי?
  • העובדת הוותיקה פוטרה ללא שימוע, נפסק שאינה זכאית לפיצוי
    העובדת הוותיקה פוטרה ללא שימוע, נפסק שאינה זכאית לפיצוי
  • נצפתה בשופינג בחופשת מחלה, נפסק שאינה זכאית לפיצויי פיטורים
    נצפתה בשופינג בחופשת מחלה, נפסק שאינה זכאית לפיצויי פיטורים
אפליה בעבודה בית הדין לעבודה חוק שוויון הזדמנויות בעבודה שוויון הזדמנויות בעבודה תום לב ביחסי עובד-מעביד

הרשמה חינם לניוזלטר

חוקים בדיני עבודה

חוקים בדיני עבודה

 

 

הכתבות הכי נצפות
פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים

פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים

בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם

בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם

פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים

פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים

העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?

העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?

התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל

התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל

פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע

פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע

גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק

גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק

בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי לעבודה התיר לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות

בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי לעבודה התיר לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות

בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?

בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?

פסיקה: המועמדת לא חשפה בריאיון שהיא בהיריון? על המעסיק לגלות הבנה וסבלנות

פסיקה: המועמדת לא חשפה בריאיון שהיא בהיריון? על המעסיק לגלות הבנה וסבלנות

בית הדין הארצי: מתי מותר לעובד להקליט בסתר מעסיק או קולגה?

בית הדין הארצי: מתי מותר לעובד להקליט בסתר מעסיק או קולגה?

"דחיית פרישה לפנסיה אחרי גיל 60 אינה כדאית מבחינה כלכלית, בכל תרחיש"

"דחיית פרישה לפנסיה אחרי גיל 60 אינה כדאית מבחינה כלכלית, בכל תרחיש"

באילו תנאים מותרת התקנת מצלמות בעבודה?

באילו תנאים מותרת התקנת מצלמות בעבודה?

12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים

12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים

© כל הזכויות שמורות למעסיקולוג 2022

אודות | תנאי השימוש | מדיניות פרטיות | צרו קשר

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס