החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה הביא לירידה במספר כתבי האישום נגד מעסיקים

בחלוף שבוע מאז אישרה ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לקריאה ראשונה את הצעת החוק המאפשרת לכל עובד לסרב לעבוד ביום המנוחה השבועי – מוגשת סקירה בנוגע לחוק שעות עבודה ומנוחה, והעניינים עליהם נדרש מעסיק להקפיד על מנת לא להיות חשוף לעיצומים כספיים גבוהים ולעתים אף לכתב אישום הגורר אחריו סנקציות פליליות.

החוק מתיר למי שמקפיד על שמירת מצוות שבת וכשרות כהלכתן לסרב לעבוד בשבת, והמחוקק מבקש להרחיב זאת לכלל העובדים. "כיום צריך לשקר ולומר שאתה דתי כדי לא לעבוד בשבת, וחילונים שלא רוצים לעבוד בשבת מסתכנים בפיטורים", אמרה ח"כ עליזה לביא (יש עתיד), שהגישה את ההצעה. "אין זה משנה אם מדובר באדם דתי, חילוני, נוצרי או מוסלמי – יום המנוחה השבועי הוא ערך נעלה עבור כולנו. בין אם מטעמי דת, ובין אם משיקולים סוציאליים או חברתיים".

חוק שעות עבודה ומנוחה קובע שכל עובד זכאי למנוחה שבועית שאורכה 36 שעות רצופות, ואוסר העסקת עובד במנוחה השבועית, אלא אם כן ניתן לכך היתר מטעמים של פגיעה בהגנת המדינה או בביטחון הגוף או הרכוש, פגיעה ניכרת בכלכלה, בתהליך העבודה או בסיפוק צרכים חיוניים לציבור או לחלק ממנו.

היתר ענפי יכול להינתן על ידי ועדת שרים שישבו בה ראש הממשלה, השר האמון על תיק התעסוקה ושר הדתות, ואילו היתר פרטני ניתן על ידי הממונה על חוק שעות עבודה ומנוחה במשרד הכלכלה.

על פי דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנת 2015 ניתנו היתרים פרטניים לכ-380 גופים המעסיקים כ-17,500 עובדים שהורשו לעבוד במהלך המנוחה השבועית.

מסקר שערך משרד הכלכלה בשנת 2007 עולה כי כ-15% מכלל השכירים בישראל עובדים במנוחה השבועית, כאשר כ-75% מתוכם הם יהודים. למעלה מ-80% מאלו שעובדים במנוחה השבועית ציינו שהם עושים זאת לפחות אחת לחודש, וכ-40% ציינו שהם עושים זאת לרוב בכל שבוע ושבוע.

משרד הכלכלה אוכף את העסקת העובדים במנוחה השבועית הן באמצעות אכיפה מינהלית והן באמצעות אכיפה פלילית, שבעקבותיה צפויים כתבי אישום ועונשים פליליים.

הסנקציה המינהלית כרוכה בהטלת עיצום כספי בסכום מרבי של כ-35,700 שקל בגין העסקת עובד במנוחה השבועית ללא היתר, ובסכום מרבי של כ-20,400 שקל בגין העסקת עובד במנוחה השבועית שלא לפי תנאי ההיתר: עובד שהועסק ביום המנוחה השבועי זכאי למנוחת פיצוי בתוך 7 ימים, ובנוסף אסור להעסיק עובד ביום המנוחה השבועי למעלה מ-3 שבועות ברציפות.

במשרד הכלכלה מסבירים את הירידה במספר כתבי האישום במהלך השנים האחרונות בשל החלת החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, אשר העלה את גובה העיצום הכספי והעביר את מרכז הכובד של פעולת האכיפה מהזירה הפלילית למינהלית.

אפליה על רקע דת

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר להפלות בין עובדים או דורשי עבודה על רקע דתם, וכך למעסיק אסור לדחות מועמד לעבודה עקב סירובו לעבוד ביום המנוחה השבועי על פי איסור שבמצוות דתו שאותן הוא מקיים.

עם זאת, קיים חריג להוראת חוק זו: מקרה בו קיים צורך לעבוד במנוחה השבועית אשר נובע ישירות מאופי התפקיד וממהותו, כאשר נטל ההוכחה בעניין זה חל על המעסיק.

חשוב לציין כי עמדת בתי הדין לעבודה בסוגיה זו היא לפרש בצמצום רב את הוראות ההחרגה בנוגע לאישור עבודה של יהודי בשבת, ופיטורי עובד בשל סירובו לעבוד בשבת מנוגדים לחוק ועלולים לגרום תביעה לפיצויים נגד המעסיק.