גופת עובד נמצאה במפעל בקיבוץ בדרום הארץ. התברר שהעובד לא בוטח בקרן פנסיה ולא הופרשו בגינו דמי ביטוח לאומי. האלמנה וילדיה תבעו שני גופים שהכחישו את העסקתו של העובד בזמן התאונה.
בית הדין לעבודה בתל אביב פסק לאחרונה ששני הגופים הללו העסיקו במשותף את העובד בזמן התאונה, וחייב אותם לשלם לשאריו של העובד את קצבת הפנסיה שהיו מקבלים אילו הופרשו הכספים כדין.
למרות שהחוק מחייב מעסיק להפריש פנסיה לכל עובד, ובכלל זה לעוזרת בית ולבייביסיטר קבועה, לא מעט מעסיקים מקלים בכך ראש כיוון שאינם מבינים את ההשלכות הרות הגורל שיש להימנעות מהפקדות פנסיוניות.
במקרה של אובדן כושר עבודה זכאי המבוטח לקצבה קבועה מקרן הפנסיה, ובמקרה חלילה של פטירה – בן או בת הזוג וכן ילדיו עד גיל 18 זכאים לקצבה חודשית קבועה. אז מה קורה כאשר לא מופרשת פנסיה כדין? המעסיק יחויב לשלם את אותם סכומים, שעשויים להגיע במרוץ השנים למאות אלפי שקלים.
המומחה: מסלול עתיר חיסכון
התביעה הוגשה נגד חברה העוסקת במִחזור ברזל, עבורה היה חותך העובד המנוח את הברזל ומכין אותו להעמסה על משאיות, וכן נגד חברה שעוסקת בפירוק מפעלים. שתי החברות שיתפו פעולה במישור העסקי, ושתיהן ניסו להתנער מהעסקתו של העובד בזמן עבודתו במפעל בקיבוץ.
לאחר דיון משפטי על בסיסו נקבע ששתי החברות העסיקו את העובד במשותף, נפסק שבשל העובדה שהמעסיקים לא הפרישו כספי פנסיה עבור העובד – עליהם לשלם למשפחתו של המנוח את קצבת הפנסיה שהיתה מקבלת משפחתו אילו היה נעשה עבורו ביטוח פנסיוני כדין.
התחשיב שנערך על ידי המומחה מטעם המעסיקים נעשה על בסיס מסלול עתיר חיסכון, שכמובן מעניק פנסיה מופחתת למשפחת המנוח.
המומחה נימק זאת בכך שהמנוח היה מצטרף כעמית בקרן הפנסיה בגיל 47, עניין שלא היה משאיר לו שנים רבות לחיסכון. לכן הניח המומחה שסביר שהמנוח היה בוחר במסלול עתיר חסכון ורוכש לו ביטוח חיים בנפרד, כיוון שהיה בעל משפחה ולא היה רוצה ליפול לנטל בעת זקנתו ולבטח עצמו למקרה תאונה. עם זאת, חוות דעת זו נדחתה על ידי בית הדין, מאחר שהיא מסתכמת על השערות בלבד, ולא על תשתית עובדתית.
התעלמות ממצבו הבריאותי של העובד
"משהמעסיק לא פתח בעבור המנוח קרן פנסיה אין לו להלין אלא על עצמו", ציין בית הדין בהחלטתו. "לכן בהיעדר ראיה באיזה מסלול היה בוחר העובד, ההנחה היא כי יש להניח שהמנוח היה בוחר את מסלול ברירת מחדל שהוא המסלול הכללי. זאת ועוד, העובדה כי לא הופרשו על ידי המעסיק כספים לקרן פנסיה צריכה לשמש לרעתו, ויש להעניק מסלול מיטיב עם השאירים".
טענת המעסיקים לפיה ייתכן שקרן הפנסיה לא הייתה מקבלת את המנוח כמבוטח במסלול לא עתיר חיסכון נדחתה אף היא. "בתקנונים השונים של קרנות הפנסיה קיים סעיף שמאפשר למעסיק המעסיק מספר רב של עובדים לצרף עובדים בהסדר קולקטיבי שלא מחייב חתימה על טפסים ומילוי הצהרת בריאות", נימק בית הדין את הדחייה.
בית הדין רמז שמשפחתו זכאית גם לפיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה, אך מכיוון שהתביעה לא כללה רכיב זה – הוא מנוע מפסיקת הפיצויים הללו.
יצוין כי משפחתו של העובד המנוח טענה שהשכר ששולם לו בפועל עמד על פי שניים מזה שצוין בתלושי השכר, אולם טענה זו נדחתה על ידי בית הדין, שהבהיר: "נציין כי אף אם היה מוכח כי עובד אחר קיבל שכר שאיננו מדוּוח, אין בכך כדי להעיד על המנוח. עסקינן במשפט אזרחי ולא פלילי ו'שיטה' איננה קיימת במשפט האזרחי".
עדכון 03/02/19: בעקבות ערעור שהוגש על פסק הדין לבית הדין הארצי [ע"ע 2058-06-17], הוחזר התיק לבית הדין האזורי [פ"ה 20944-10-12] לצורך עריכת חישוב מחודש של גובה הנזק שנגרם לשארים.
[פ"ה 20944-10-12]