ראשי»כתבות פופולריות»בית הדין לעבודה: להתחייבות לאי תחרות אין תוקף, אך העובד הפר את חובת תום הלב והנאמנות
בית הדין לעבודה: להתחייבות לאי תחרות אין תוקף, אך העובד הפר את חובת תום הלב והנאמנות
מעסיקולוג12:42
העובד חויב לפצות את המעסיק בכ-30,000 שקל לאחר שהקים עסק מתחרה, אך זכה בפיצוי בגובה 15,000 שקל בשל הוצאת דיבה
בפסק דין המשתרע על פני 55 עמודים, פסק בשבוע שעבר בית הדין לעבודה בתל אביב שעל אף שלתנאי אי תחרות בחוזה העבודה אין תוקף משפטי – העובד הפר את חובת תום הלב והנאמנות כלפי המעסיק כאשר הקים עסק מתחרה, וכך חויב בפיצוי בגובה כ-30,000 שקל. עם זאת, גם תביעתו הנגדית של העובד התקבלה, והמעסיק חויב לשלם לעובד כ-50,000 שקל בגין שעות נוספות, נוסף על 15,000 שקל בשל הוצאת דיבה.
העובד הועסק כ-7 שנים כמנהל רשת בחברה המעסיקה כ-5 עובדים, ופועלת בתחום מתן שירותי המחשוב כ-18 שנים. במסגרת תפקידו, העניק העובד תמיכה טכנית ללקוחות החברה, כאשר עבודתו בוצעה הן במשרדי החברה והן אצל לקוחותיה.
חוזה העבודה כלל התחייבות לסודיות ולאי תחרות, במסגרתה התחייב העובד לא לעבוד או להתקשר עם לקוחות החברה במשך כל תקופת העסקתו, וכן במשך 3 שנים מסיום העסקתו. עוד צוין בהתחייבות זו כי אם תופר – ישלם העובד לחברה פיצויים מוסכמים בסך של 100,000 שקל.
בינואר 2014 הודיע העובד לחברה על התפטרותו. כחודש לאחר מכן הודיעה קוקה קולה, אחת מלקוחותיה הוותיקות של החברה, על הפסקת ההתקשרות עמה בכל הקשור למתן שירותי מחשוב, תמיכה וגיבוי טכני. חודשים ספורים לאחר מכן הודיעה קוקה קולה גם על הפסקת ההתקשרות עם החברה בכל הקשור למתן שירותי דואר אלקטרוני, ובכך ההתקשרות הכוללת בין הצדדים באה לסיומה.
לטענת החברה, מבדיקה שערכה התברר לה לתדהמתה שדומיין קוקה קולה הועבר לניהול העובד. בהמשך, כך נטען, התברר שהעובד גזל את חברת קוקה קולה והעביר אותה כלקוח לעסק הפרטי שהקים. החברה טענה שהעובד הוליך אותה שולל, ולאחר עזיבתו הפר את אמונהּ וגזל את לקוחותיה. כאשר נשאל העובד על ידי החברה אם הוא מעוניין לעבוד כפרילנסר, סירב וטען שאינו מתכוון להמשיך ולעבוד בתחום זה, אלא בתחום האימון האישי.
הסכם התקשרות זהה לחלוטין
התברר לחברה שהעובד הקים עסק עצמאי במהלך עבודתו בחברה, ואף השקיע מזמנו על מנת לטפח את פעילות העסק ולהגדילה על חשבון זמן עבודתו בחברה. בנוסף, כך נטען, תכנן את עזיבתו תוך כדי גרימת נזקים לחברה, ואף הסב אליו חלק מלקוחותיה והחל לתת להם שירותים במסגרת פרטית. כך ניתקו מספר לקוחות נוספים את קשרי העבודה עם החברה.
לטענת החברה, באתר אותו הקים העובד, הוא פרסם את נוסח הסכם ההתקשרות עם לקוחותיו, אשר הינו העתקה מילולית של הסכם ההתקשרות של החברה, וכך הפר את הסכם העסקתו הקובע חובת שמירת סודיות, נוסף על הפרת חוק זכויות יוצרים.
העובד טען להגנתו בין היתר שמדובר בתביעה שנועדה להגביל את חופש עיסוקו, ושהוא בעל ידע וניסיון קודם במקצוע טרם תחילת עבודתו בחברה, ושאין לחברה כל יכולת למנוע ממנו לעשות שימוש בידע זה או להגביל את עיסוקו, שכן החברה לא השקיעה משאבים מיוחדים בהכשרתו.
עוד טען העובד, שההתחייבות לאי תחרות עליה חתם בהסכם ההתקשרות עם החברה היא דרקונית ומנוגדת לדין ואין לתת לה תוקף. לטענת העובד, הוא היה עובד זוטר, שהשתכר שכר זעום בסך של כ-6,500 שקל בלבד במהלך עבודתו.
העובד הכחיש את טענת החברה לפיה סיום ההתקשרות בינה לבין קוקה קולה נעוץ בהתנהלותו, ואף הכחיש שהוא מנהל את התמיכה באתר חברת קוקה קולה.
הפרסום הסגיר את העובד
בית הדין פסק שהעובד אכן הפר את חובת תום הלב והנאמנות כלפיה, לאחר שהחברה הוכיחה שהעובד פתח עסק עצמאי מתחרה במהלך תקופת עבודתו בחברה, פתח על שמו אתר אינטרנט של העסק במהלך תקופת עבודתו בחברה, ואף השקיע בפרסום וקידום העסק אותו הקים – והכל במהלך תקופת עבודתו בחברה.
מהפרסומים שהעלה העובד לאתר העסק שהקים עולה שהוא פעל גם בשעות הבוקר, בעודו מקבל שכר מהחברה, ואף הוכח שהוא התקין לאחד מלקוחותיו מרכזייה טלפונית על חשבון שעות עבודתו בחברה. באתר העסק שהקים אף הבטיח "זמינות בכל מקום ובכל שעה".
"לא הוצגו בפניי די ראיות על מנת להכריע בשאלה האם דובר בהיקף נרחב של עבודות פרטיות אשר בוצעו על חשבון שעות העבודה או בהיקף מצומצם, כטענת העובד", כתבה השופטת רוית צדיק בהחלטתה. "אולם, לטעמי, די בכך שבוצעו עבודות פרטיות כאמור על חשבון שעות העבודה, כדי לעלות כדי הפרת חובות תום הלב והנאמנות בהן חב העובד כלפי החברה".
סמיכות זמנים מחשידה
סמיכות הזמנים בין הודעת חברת קוקה קולה על הפסקת ההתקשרות עם החברה לבין סיום עבודתו של העובד, וכן תכתובת דוא"ל בין מנהל החברה לבין הנהלת קוקה קולה – חיזקו את החשד שאכן סיום ההתקשרות נוגע לעזיבת העובד. ואם לא די בכך, הרי שהוכח שהעובד הפך להיות הגורם שהעניק שירותי מחשוב לקוקה קולה.
"אמנם לא הוכח בפניי האם הפסקת ההתקשרות של חברת קוקה קולה עם החברה הייתה ביוזמת העובד אשר 'דחף לכך', או שמא הדבר נעשה עקב היעדר שביעות רצון משירותי החברה, כטענת העובד", הוסיפה השופטת. "עם זאת לטעמי, אין בכך כדי לשנות את המסקנה כי העובד הפר את חובות תום הלב והנאמנות כלפי התובעת באופן בו התנהל, כאשר בחר להתקשר עם לקוח משמעותי של החברה, בסמוך לסיום עבודתו, תוך הסתרת התקשרות זו מהחברה".
בית הדין ציין שמסקנה זו מקבלת משנה תוקף נוכח ההתחייבות עליה חתם העובד, לפיה הוא מתחייב שלא להתקשר עם לקוחות החברה לאחר סיום עבודתו..
בית הדין: אין הפרת זכויות יוצרים
עיון בהסכם ההתקשרות עם הלקוח שהעלה העובד לאתר העסק המתחרה מעלה שאכן מדובר במסמכים זהים. מאחר שמדובר בהסכם קצר אשר נוסח בלשון משפטית וכולל סעיפים סטנדרטיים המופיעים בכל הסכם, נפסק שאין מדובר בהפרת זכויות יוצרים.
עם זאת, בית הדין קבע שמדובר בהפרת חובות תום הלב והנאמנות של העובד וכן הפרת סעיפי הסכם העבודה המחייבים את העובד בחובת סודיות בנוגע למידע אשר הגיע אליו מתוקף עבודתו בחברה.
העובד העתיק אף הודעה שיווקית אותה פרסמה החברה ללקוחותיה בדבר מתקפת האקרים צפויה, אולם גם בעניין זה נפסק שאין מדובר בהפרת זכויות יוצרים, אלא יש בכך כדי לחזק את המסקנה שהעובד עשה שימוש במשאבי החברה שלא בידיעתה.
חובת נאמנות, ללא קשר לקבוע בחוזה
בנוגע לטענת העובד לפיה להתחייבות לאי תחרות אין תוקף משפטי מחייב, נפסק שאכן מדובר בהתחייבות לא סבירה בשל משך הזמן הקבוע בה, אך גם אלמלא תנאי זה הקבוע בהסכם – הבהיר בית הדין שהעובד מחויב לתום לב ולנאמנות כלפי המעסיק, ללא קשר לקבוע בחוזה העבודה. בשל הפרת חובת הנאמנות ותום הלב, חויב העובד לשלם למעסיק פיצוי בגובה כ-30,000 שקל.
בית הדין קיבל כאמור גם את התביעה שהגיש העובד כנגד החברה, וקבע השמסגרת עבודתו כללה באופן קבוע עבודה בשעות נוספות. כך חויבה החברה לשלם לעובד עבור השעות הנוספות סך כ-50,000 שקל.
בנוסף חויב המעסיק לפצות את העובד בסך 15,000 שקל בגין הוצאת דיבה. זאת בעקבות מייל ששלח מנהל החברה לנציגות קוקה קולה, בה טען שמדובר ב"עובד שסרח, גנב והפר אמון שניתן לו על ידי מעסיק של שנים רבות ולקוחות. עובד שלמראית עין יצר תדמית של עובד נאמן ולויאלי לחברה וללקוחות כמצג שווא. אתם רק קצה הקרחון, בבדיקות שעשינו גילינו עוד רפש רב… חשוב לי שתדעו זאת, חשוב לי שלא תפגעו בגלל טעות שלי בבחירת עובד".
"השימוש במילה 'גנב', כאשר ההודעה נשלחת ללקוח מאת מעסיק קודם של העובד, מתפרש ככינוי גנאי ויוצר מצג כי העובדביצע מעשה של גניבה חומרית לגביה מוזהר הלקוח", נימק בית הדין את החלטתו. "בנסיבות אלו, ישנה חשיבות לאופן ניסוח ההודעה ולשימוש בביטויים אשר לא יחרגו מגדר הסביר על מנת להשיג את המטרה לה טענה החברה. בהודעה אף לא צוין כי במקרה הספציפי, עיקר טענת החברה היא כי העובד שכנגד 'גנב' את הלקוח אשר הינו הנמען אליו ממוענת ההודעה, אלא נעשה שימוש מכוון ועמום במילה 'גנב', באופן החורג מגדר הסביר, בנסיבות מקרה זה. אוסיף, כי כאמור לעיל שוכנעתי כי העובד הפר אמונים, אולם לא הוכח בפניי כי הוא ביצע מעשה של גניבה".
