בית הדין הארצי לעבודה ביטל לאחרונה פסיקה של בית הדין לעבודה בתל אביב [סע"ש 6925-06-17] לפיה העובדת פוטרה מעבודתה, וכך בוטל חיוב המעסיק להשלים לעובדת פיצויי פיטורים, לפצות אותה בגין היעדר שימוע, וכן לשלם לה דמי הודעה מוקדמת.
העובדת הועסקה במשך כשנתיים וחצי כברמנית בחברת קייטרינג המפעילה שני גני אירועים. מרבית עובדי החברה הם סטודנטים עם זמינות חלקית לעבודה, ולכן החברה מחזיקה מצבת כוח אדם גדולה כדי לאייש את כל התפקידים באופן שוטף.
העובדים נדרשים להודיע במהלך סוף השבוע מהם הימים בהם הם מעוניינים להשתבץ לעבודה במהלך השבוע שלאחר מכן, והשיבוץ מבוצע בהתאם לצרכי החברה – לא בהכרח בהתאם לבקשת העובד.
עובדים מוחזקים באוויר?
לטענת העובדת, לאחר שלא שובצה למשמרות במשך תקופה יצרה קשר עם נציג החברה שהתנצל והודיע לה שאין לו משמרות בהן יוכל לשבץ אותה כרגע. בכתב התביעה שהגישה נגד החברה, טענה העובדת ששיחה זו היא למעשה הודעת פיטורים ללא שימוע כדין, ולכן היא זכאית לפיצויי פיטורים, פיצוי בגין היעדר שימוע וכן חלף הודעה מוקדמת.
החברה טענה להגנתה שלא פיטרה את העובדת, שכן היא מחזיקה עובדים רבים בסטטוס של "מתגברים" שנקראים לעבודה בתקופות העומס, והם לרוב משלבים עבודה זו במקביל למקומות עבודה נוספים או ללימודים, כך שהעובדת יכולה גם כיום לשוב לעבודה פעילה בחברה.
בית הדין האזורי פסק שלקראת כל עונת חורף, בה חלה ירידה במספר האירועים, חלה חובה על המעסיק לזמן את העובדים לשיחה ולעדכן אותם שמספר המשמרות צפוי לרדת, ואף לפטר חלק מהם או את כולם תוך עדכונם בדבר האפשרות שיועסקו מחדש בקיץ. בנוסף המעסיק היה מחויב להעלות על הכתב אופי העסקה זה בחוזה מסודר וברור.
"לא ניתן לקבל מצב בו עובדים מוחזקים ב'אוויר' לאורך חודשים מבלי שניתנת להם עבודה בפועל מחד גיסא, ומאידך גיסא לא מנותקים יחסי העבודה בין הצדדים", הוסיף בית הדין האזורי, פסק שהלכה למעשה העובדת פוטרה – וחייב את המעסיק לשלם לה השלמת פיצויי פיטורים, פיצוי בגין אי עריכת שימוע וכן דמי הודעה מוקדמת.
"סבבה, אז אני אחפש משהו אחר"
בית הדין הארצי קיבל את הערעור שהגיש המעסיק על החלטה זו, ופסק שאי-שיבוץ העובדת למשמרות בעקבות מיעוט האירועים בנסיבות העניין אינו נחשב לפיטורים.
"יש מידה מסוימת של חוסר תום לב כאשר העובדת לא מתריעה בפני בן שיחה כי היא מפרשת את תשובתו כאילו החברה מבקשת לפטרה", ציין בית הדין הארצי בפסק דינו.
"זאת ועוד, ככל שהטענה היא כי העובדת ביקשה לסיים את עבודתה בשל הרעה מוחשית בתנאי עבודתה (בשל אי-השיבוץ למשמרות) כי אז מחויבת הייתה העובדת להתריע על כוונתה לעשות כן ככל שלא תשובץ למשמרות", הוסיף בית הדין הארצי. "כל מה שמשיבה העובדת לבן שיחה במענה לקשיים לשבץ אותה בחודש דצמבר הוא: 'סבבה, אז אני אחפש משהו אחר'".
כך בוטל חיוב החברה בהשלמת פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת וכן פיצוי בגין היעדר שימוע, כאשר לגבי האחרון ציין בית הדין הארצי שגם אילו העובדת היתה מפוטרת – ממילא לא היה מקום בנסיבות העניין לפסוק אותו.
[ע"ע 3565-11-19]