פסיקה: אי חידוש ביטוח אחריות מקצועית לעובד הוכר כאַקט פיטורים

בית הדין לעבודה בתל אביב פסק לאחרונה שאי חידוש ביטוח אחריות מקצועית של העובד כמוה כפיטורים, וכך קבע שהעובד זכאי לפיצויי פיטורים בסך של כ-47,000 שקל.

בהתחשב בתקופת העסקתו שאינה ארוכה, מעמדו של העובד, ובעיקר נסיבות הפיטורים שלא היו חד משמעיות אלא הוסקו מהתנהגות המעסיק שהביאה את העובד להפסקת העבודה – נפסק לעובד פיצוי בגובה חצי משכורת בלבד בשל פיטוריו ללא שימוע.

קראו עוד במעסיקולוג: 
^* פיצוי כולל בגובה כ-370,000 שקל לעובד שתנאי העסקתו השתנו באופן חד צדדי
^* העובד לא התריע שיתפטר אם זכויותיו לא יכובדו, ובכל זאת נפסקו לו פיצויי פיטורים
^* עבדה שעות נוספות על דעת עצמה, ותבעה כ-320,000 שקל עבורן

העובד הועסק במשך כשנתיים כאדריכל בשתי חברות המבצעות פרויקטים של חיזוק מבנים על פי תמ"א 38, עד למרץ 2015. משכורתו עמדה על כ-20,000 שקל בחודש.

בחוזה העבודה התחייב המעסיק לבטח על חשבונו את העובד בביטוח אחריות מקצועית, אך בפועל לא חידש את הביטוח לאחר פקיעתו.

"משהוכח כי המעסיק נמנע מלחדש עבור העובד את 'ביטוח האחריות המקצועית' שפג תוקפו בינואר 2015, ממילא הוגבל העובד בתפקודו", נימק בית הדין את החלטתו. "יש לראות בכך פיטורים, או למצער כנסיבות המהוות הצדקה ל'התפטרות בדין מפוטר'. שהרי לא מצופה מעובד מסוג זה להמשיך עבודתו ללא כיסוי ביטוחי מתאים".

פדיון חופשה

העובד עתר לפדיון 32 ימי חופשה, תוך הסתמכות על הרשום בתלוש השכר שקיבל לחודש אפריל 2015, אולם המעסיק טען שמלוא החופשה השנתית ניתן בפועל לעובד.

הפסיקה קובעת [דב"ע נו/3-299] שהנטל להוכיח זאת מוטל על כתפי המעסיק, שחייב לנהל פנקס חופשות כקבוע בתקנות. בית הדין לעבודה [עד"מ 19/07] אף פסק בעבר כי "הצגת תלוש השכר מהווה 'ראשית ראיה בכתב' למאזן ימי חופשה המגיע לעובד, בהיעדר ראיה לסתור זאת".

"המעסיק הוא זה שעליו הנטל לנהל את פנקס החופשות כהלכה", הבהיר בית הדין. "העובדה שהעובד עבד מביתו, באישור המעסיק, וניצל ימי חופשות על ידי היעדרות מעבודתו, אינה מעלה ואינה מורידה מהעובדה שהתלוש משקף נאמנה את היתרה הנכונה שעמדה לזכותו של העובד בסיום העסקתו".

כך התקבלה תביעת העובד לפדיון ימי חופשה, ונפסקו לטובתו על פי תלוש השכר כ- 26,000 שקל.

[סע"ש 37876-06-15]

<< לחצו לצפייה: פסקי דין בנושא התפטרות בדין פיטורים >>