תקופת הודעה מוקדמת: "המעסיק יצר תנאים בהם אין לצפות מהעובדת להתייצב"
מעסיקולוג7:00
נדחתה תביעת העובדת לפיצוי בגין עוגמת הנפש, לאחר שהוכח שנהגה להתנשא כלפי קולגות ולעשות פרובוקציות
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק לפני שבוע שהמעסיק יצר תנאים בהם אין לצפות מהתובעת להתייצב לעבודה בתקופת ההודעה המוקדמת.
התובעת הועסקה במשך כ-4.5 חודשים כמנהלת חשבונות עד להתפטרותה. בתקופת עבודתה הקצרה היחסים בינה לבין עובדת אחרת שישבה איתה בחדר עלו על שרטון.
באחד הימים התלהט בין השתיים ויכוח קולני ודרמטי, ועובדת שלישית שישבה איתן בחדר הצטרפה אליו כנגד התובעת ואמרה לה שהיא "חרא של בנאדם" וביטויים קשים נוספים. התובעת חשה מותקפת, ונזקקה להגנת עובדת מהמשרד הסמוך.
מבודדת חברתית
"אף כי התובעת התייחסה לאותה עובדת באופן מתנשא ולא נאות, התרשמנו שהדברים הדרדרו במהירות באופן שהתובעת מצאה את עצמה מבודדת מבחינה חברתית במשרד", התרשם בית הדין.
עוד באותו היום אמרה התובעת למנהלת המשרד שהיא אינה רוצה להמשיך בעבודתה במשרד אלא אם יתאפשר לה לעבוד בחדר אחר, אולם המנהלת ככל הנראה כבר הבינה שמקומה אינו במשרד ואמרה לה שהדבר בלתי אפשרי ושעליה לתת חודשיים הודעה מוקדמת כדי לאפשר למצוא לה מחליפה.
התובעת הסבירה שהיא מחויבת לתת הודעה מוקדמת בת 5 ימים בלבד, אך הסכימה להאריך את התקופה אם יימצא לה חדר קטן שבו תוכל לעבוד, והציעה כאפשרות חדר פנוי במשרד הסמוך בבעלותו של בעלה של המנהלת.
"סביבה מזיקה"
למחרת היום התובעת לא התייצבה לעבודה. היא התקשרה למנהלת והודיעה שהיא בסטרס ומבקשת לנצל את ימי החופשה על חשבון ימי ההודעה המוקדמת שעליה לתת. באותה שיחה לא היא ולא המנהלת התייחסו לאפשרות המשך עבודתה בחדר נפרד.
מנהלת המשרד סירבה לקבל את ההודעה המוקדמת בת 5 ימים, ואמרה שתיתן על התובעת חוות דעת לא טובה ללשכה למנהלי חשבונות ואף תדאג שהיא לא תמצא עבודה. בין השתיים החל ויכוח, ולאחר שהתובעת הודיעה שהיא מקליטה את השיחה – השיחה נותקה. התובעת לא התייצבה יותר לעבודה.
בית הדין הבהיר שבשל הדרדרות היחסים בין התובעת לבין העובדות בחדרה, לא היה מקום לכפות על התובעת לעבוד בחלל משותף איתן, "בסביבת עבודה שאין בליבנו כל ספק שהייתה סביבה מזיקה", כלשונו.
גם בהנחה שהתנהלות התובעת ואישיותה תרמו לסכסוך, הבהיר בית הדין, אין בכך כדי להמעיט מחומרת המצב שדרש פתרון ולא התעלמות מצד המנהלת.
אלטרנטיבה פשוטה
נפסק שהחברה לא הציעה אלטרנטיבה פשוטה בנסיבות הקיימות שהייתה יכולה לאפשר לתובעת להתייצב לעבודה למשך 5 ימים בחדר נפרד, ויצרה תנאים בהם אין לצפות מהתובעת להתייצב לעבודה בתקופת ההודעה המוקדמת.
הפסיקה כמובן לא מאפשרת לכפות על עובד לנצל ימי חופשה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, אולם במקרה זה התובעת היא זו שהציעה זאת, ולכן בית הדין פסק שהיא אינה זכאית לכפל תשלום. כך חויבה החברה לשלם לעובדת אחד מהשניים, כשלמעשה מדובר בסכום זהה – 5 ימי חופשה או 5 ימי חלף הודעה מוקדמת.
לצד זאת נדחתה תביעת העובדת לקבל פיצוי בגין עוגמת נפש, לאחר שבית הדין התרשם שהקושי שלה להשתלב בחברה נבע גם מ"אישיותה המיוחדת" כלשונו, והיא נהגה להתנשא כלפי העובדות האחרות ולעשות פרובוקציות מיותרות.
