הצעת חוק: כל הוראה מטעם הממונה על שוק ההון תחויב באישור ועדת הכספים
מעסיקולוג12:35
לדברי ח"כ קורן, קיימת פִּרצה בחוק המאפשרת לממונה לגבש רפורמות בעלות משמעות מכרעת עבור ענף הביטוח ושוק ההון, ללא פיקוח מטעם הכנסת
הצעת חוק לפיה כל רפורמה, הוראה או הנחיה שיוצאת מטעם הממונה על שוק ההון – הרגולטור האחראי על הסדרת תחום הפנסיה בישראל – תחויב באישור ועדת הכספים של הכנסת, הונחה אתמול (ב') על שולחן הכנסת על ידי ח"כ נורית קורן (הליכוד).
כיום חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מקנה לממונה על שוק ההון סמכות לפרסם הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם וניהולם של סוכני הביטוח וחברות הביטוח, של נושאי משרה בהם ושל כל מי שמועסק על ידם.
לדברי ח"כ קורן, מדובר בפִּרצה בחוק המאפשרת לממונה לגבש רפורמות ולפרסם חוזרים שהם בעלי משמעות מכרעת עבור ענף הביטוח ושוק ההון, ללא פיקוח מטעם הכנסת.
הממונה מחויבת לפרסם כל הנחיה מטעמה לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, אך האם היא אכן מקפידה לעשות זאת? בפתח הטיוטה שפרסמה הממונה בדצמבר 2013 בנוגע למדיניות התגמול במוסדיים, צוין שהמסמך מתפרסם מתוקף סמכות הממונה ולאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, כפי שמקובל לציין בכל מסמך היוצא תחת ידי הממונה. עם זאת, על פי דיווח של דה מרקר – ארבעה מחברי הוועדה הופתעו לגלות שהממונה אכן נועצה בהם.
מתיחות בין סלינגר לגפני
הצעת החוק מגלמת בתוכה סיפור רחב הרבה יותר, שכן קיימת מתיחות ממושכת בין הממונה על שוק ההון, דורית סלינגר, לבין יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) – מתיחות שכבר מזמן עלתה מעל פני השטח.
כך, למשל, גפני זעם כאשר נודע לו במרץ 2016 שסלינגר פרסמה נוסח חוזר סופי של רפורמת קרנות ברירת המחדל מבלי להתייעץ עמו. "ועדת הכספים קיימה דיונים, הוחלט לקדם את העניין בחקיקה, ולכן הופתענו מהפצת החוזר", אמר אז גפני. "היה על הממונה על שוק ההון ליידע את הוועדה על מנת לתת לנו לפחות את ההזדמנות לפנות לשר האוצר בבקשת דחייה עד לדיון בוועדה".
סלינגר נאלצה להתמודד עם התבטאויות קשות ביותר מצד חברי הוועדה בנוגע להתנהלותה, ואמרה בתגובה: "אני מקבלת את ההערות ומתנצלת. היינו צריכים להודיע. הרפורמה כבר החלה – רק קרן ברירת המחדל. נשמח לבוא לוועדה ולהציג את הרקע והשיקולים מאחורי העניין".
"נבחרי הציבור מתחילים להרגיש מיותרים"
אמנם היתה קיימת תמימות דעים בקרב הרגולטורים בנוגע לחשיבותה ולנחיצותה של רפורמת קרנות ברירת המחדל, אולם בוועדת הכספים ממש לא אהבו את העובדה שהמהלך נעשה ללא מעורבות מצדם, במסגרת חוזר שיוצא תחת ידה של הממונה – אותה הם כינו במהלך הדיון "פקידה" – ולא במסגרת חקיקה ראשית של הכנסת.
"הפקידים יושבים במגדל השן וחושבים שהם יודעים הכל", אמרו אז חברי הוועדה. "הם מתעלמים מבקשות חברי הכנסת, ולא מוסרים נתונים מתוך תקווה שהזמן יחלוף והרכב חברי הכנסת ישתנה מקדנציה לקדנציה".
"נבחרי הציבור מתחילים להרגיש מיותרים", הוסיף ח"כ מיקי זוהר (הליכוד). "הממונה יושבת במגדל השן ופועלת מעצמה ומתעלמת מהמלצותינו. יש שר אוצר, אך השאיפה שלו לא יוצאת אל הפועל, כי הממונה שאינה מקשיבה לרחשי הציבור מקדמת מהלכים מתוך תחושה שהיא יודעת הכל".
חשוב לציין שסלינגר קִדמה את רפורמת קרנות ברירת המחדל על דעתו של שר האוצר משה כחלון, שכן בזמנו היתה כפופה אליו לפני שאגף רשות שוק ההון באוצר הפך לרשות עצמאית, כך שנראה שדבריו של ח"כ זוהר לפיו סלינגר מסכלת את שאיפותיו של כחלון לא היו מדויקים, בלשון המעטה. במיוחד לאור העובדה שכחלון נופף ברפורמה בגאווה רבה.
נזכיר כי בדצמבר 2017 ועדת הכספים הודיעה שהיא מבקשת לבחון אפשרות להקדים את שלב ב' של רפורמת קרנות ברירת המחדל, במסגרת מהלך לפיו ייפקע תוקפם של הסכמי ברירת מחדל עם דמי ניהול מקסימליים כבר במרץ 2018, כלומר שנה מוקדם מהמתוכנן. עם זאת, למרבה ההפתעה, ימים ספורים לאחר מכן פרסמה סלינגר חוזר לפיו מדובר בעניין מוגמר, ללא טיוטה מקדימה ולפני הדיון המתוכנן בכנסת. בוועדת הכספים מיהרו לצנן את הרוחות, ומסרו למעסיקולוג שיום לפני כן התקיימה שיחה טלפונית בין הממונה על שוק ההון ליו"ר הוועדה והמהלך נעשה על דעתו, על אף שגפני הודיע מפורשות שבכוונתו לקיים דיון נוסף בנושא.
אקטיביזם רגולטורי
מאז מינויה לתפקיד באוגוסט 2013, מיצבה עצמה סלינגר כאקטיביסטית שלא עושה חיים קלים לגופים עליהם היא מפקחת. לכן הצעת החוק אמורה לשמח את סוכני הביטוח ואת חברות הביטוח, שכבר הורגלו במטר הוראות רגולטוריות שמצרות את צעדיהם, שמטרתן להגן על כספי הפנסיה של הציבור.
הממונה אמנם מקפידה לאפשר לנציגי הגופים המפוקחים להיפגש עם אנשי הרשות על מנת להציג את עמדתם לפני פרסום חוזר סופי המסדיר כל מהלך חדש שהיא מקדמת, אולם חיוב קבלת אישור מטעם ועדת הכספים על כל צעד של הממונה צפוי לפגוע משמעותית במנדט שניתן לה עד כה.
זאת משום שחברי כנסת רבים מושפעים מכוחם של לוביסטים מטעם חברות הביטוח, לשכת סוכני הביטוח ולשכת עורכי הדין, וגם משום שלחברי הכנסת תחביב ידוע לקדם סוגיות באמצעות חקיקה – מנגנון איטי הרבה יותר ממנגנון פרסום החוזרים של הממונה, וכך הגופים המפוקחים יוכלו ליהנות מחודשי חסד רבים יותר עד ש"גזירות הרגולטור" יצאו לפועל.
בוטות חסרת תקדים
לפני כ-3 שבועות עמד יו"ר לשכת עורכי הדין, אפי נווה, מעל במת הכנס השנתי של הלשכה באילת, ואמר בבוטות חסרת תקדים לתדהמת הקהל: "לפניי נאמה הממונה, שלכבוד הכנס שלכם היא הוציאה חוזר. זה אומר שהיא ממש לא מכבדת אתכם או סופרת אתכם. אני אומר לכם שלדעתי הגברת סלינגר תיזכר כמפקחת הכי גרועה מאז ומעולם. נוהגת בכוחניות ואגרסיביות… כל 3 ימים יש חוזר שיוצא בתחום הביטוח. את לא מיישמת החלטות ממשלה להפחתת נטל הרגולציה".
הדברים נאמרו על רקע רפורמה בתחום הביטוח שמקדמת סלינגר, שמשפיעים גם על עורכי הדין. "אינני יכולה שלא להתייחס לשיח האלים, המתלהם והלא תרבותי של אפי נוה, בתמיכתו של ליאור רוזנפלד מלשכת סוכני הביטוח. מדובר בחציית קו אדום שאינה מכבדת עובד ציבור ומנסה לפגוע בי אישית וברשות שוק ההון", אמרה למחרת סלינגר מעל במת כנס ענף הביטוח בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב.
יש לציין שכל חוזר היוצא תחת ידיה של הממונה מטרתו לשקף את האינטרס של החוסכים הפנסיוניים, שמטבע הדברים אינו עולה בקנה אחד עם אינטרס הגופים המפוקחים. לפיכך זעמם של סוכני הביטוח, חברות הביטוח ועורכי הדין המופנה כלפי הממונה אינו משקף את הלך הרוח הקיים בקרב ציבור החוסכים, שעל הגנתו אמוּנה סלינגר.
סלינגר כבר ממש לקראת סיום הקדנציה שלה, כך שגם אם הצעת החוק תאושר – לא תהיה לכך השפעה ישירה עליה. עם זאת, בימים אלה היא מתמודדת עם ניסיון להצר את צעדיה שמגיע דווקא מהאוצר. הדובר של רשות שוק ההון הודיע בתחילת אפריל שהוא עוזב, וב־11 באפריל קיבלה סלינגר הנחיה שלא לכנס ועדת בוחנים למכרז לצורך בחירת דובר חדש.
על פי הפרסום בכלכליסט, מנכ"ל האוצר שי באב"ד מתעקש שדובר הרשות יהיה כפוף לאוצר, בשל הסתייגותו ממידת העצמאות לה זכתה רשות שוק ההון מאז התנתקה מהאוצר. סלינגר בכל זאת כינסה ועדה לבחירת דובר חדש לרשות ב-29 באפריל, שאף קיבל הודעה על זכייתו. הדבר עורר את חמתם של אנשי האוצר, וכך ממלא מקום נציב שירות המדינה אודי פראוור הודיע לסלינגר שהיא אינה רשאית לאייש את משרת הדובר. כך רשות שוק ההון נותרה לעת עתה ללא דובר.
