בית הדין הארצי לעבודה אישרר בשבוע שעבר את פסק דינו של בית הדין לעבודה בירושלים, עליו דווח במעסיקולוג ביולי 2018, בו נפסק שמעסיק רשאי לאסור על עובד הכנסה צדדית אם החלטתו סבירה ומידתית, ונעשית בתום לב.
כך נדחתה טענת העובד, לפיה איסור על עבודה נוספת ללא קבלת אישור המעסיק אינו לגיטימי בשל פגיעה בחופש העיסוק שלו כזכות חוקתית.
"בית הדין תמים דעים עם העובד כי דרישה של מעסיק לקבוע איסור על עבודה נוספת היא פגיעה בזכותו החוקתית של העובד לחופש העיסוק, ואולם זכותו של העובד לחופש העיסוק אינה הזכות היחידה שיש להתחשב בה, ולא כל פגיעה בזכות יסוד הינה פגיעה שאינה כדין", הבהיר בזמנו בית הדין בירושלים, וקיבל כעת גושפנקה מבית הדין הארצי.
קראו עוד במעסיקולוג:
* גזל סוד מסחרי ממעסיק, וחויב בפיצוי בגובה 75 אלף שקל
* פסיקה: פתחה עסק מתחרה לאחר הכשרה ייחודית, אך חויבה בפיצוי רק בגין עלות ההכשרה
* העובד יפצה את המעסיק לשעבר ב-50 אלף שקל, בשל פנייה ללקוחות שהם קרוביו ומכריו
העובד הועסק במד"א כפרמדיק החל משנת 1996, סיים תואר במשפטים ביוני 2011, וקיבל אישור מיוחד לצאת לשנת התמחות. לאחר שתהליך הסמכתו הסתיים, החל לעבוד כעורך דין עצמאי במקביל לעבודתו במד"א.
במהלך שנת 2014 התבקש העובד מספר פעמים, בעל פה ובכתב, להגיש בקשה להיתר עבודה נוספת בהתאם לנוהלי מד"א. חודשים ארוכים לאחר מכן זומן העובד לוועדת משמעת בשל הפרת הנוהל, ובכל זאת ניתנה לו הזדמנות נוספת לתקן את החריגה. משלא עשה כן – הוחלט לפטר אותו.
פגיעה מידתית
בית הדין האזורי דחה את טענת העובד לפיה מד"א לא מוסמכת לאסור עליו לעבוד בעבודה נוספת ללא היתר. נפסק שדרישה זו אכן פוגעת בחופש העיסוק של העובד, אך היא מידתית וכדין (ראו מסגרת).
בית הדין הארצי לעבודה דחה את טענת העובד לפיה העובדה שבעבר עסק העובד במקביל לעבודתו במד"א גם בעבודה פרטית ללא קבלת היתר, מקנה לו חסינות מפני דרישת מד"א לקבל אישור.
הובהר שאי אכיפת נהלים בעבר – אינה מעניקה לעובד זכות או מונעת את אכיפתם בעתיד. "משהעובד קיבל רישיון עריכת דין, ואף החל לעסוק במקצוע זה בהיקף לא מבוטל, הרי שיש בכך שינוי נסיבות המצדיק שינוי במדיניות מד"א בכל הנוגע ליישום הנוהל", הבהיר בית הדין הארצי.
בית הדין הארצי ציין בהחלטתו שבמקום לעשות דין עצמי – יכול היה העובד לטעון לאי חוקיות הנוהל תוך פנייה מסודרת לארגון העובדים או לערכאות השיפוטיות. כך נדחה הערעור, והעובד חויב לשלם למד"א הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בגובה 10 אלף שקל.
[ע"ע 35815-07-18]