נדחתה בקשת מעסיק מבית הדין לקבל דו"ח איכון סלולר של עובד שזנח לכאורה את עבודתו

בית הדין לעבודה בנצרת דחה לאחרונה בקשת מעסיק לקבל במסגרת תביעה שהוגשה נגדו דו"ח איכון למכשיר הסלולר שהוחזק ברשות העובד התובע, ושניתן לו לצרכי עבודתו.

נפסק שעל אף שיש למידע האמור רלוונטיות להליך המשפטי, חשיפתו תפגע בפרטיות העובד באופן לא מידתי ומעבר לנדרש.

לטענת המעסיק, בתקופה שקדמה לפיטוריו לא היה העובד עסוק בתפקידו כסוכן מכירות, אלא עסק בעיסוקים אחרים לחלוטין ועל חשבון עבודתו אצל המעסיק ותוך כדי הזנחת עבודתו.

המעסיק טען שבאותה עת עסק העובד ביזמות נדל"ן, ושדו"ח האיכון יוכל לשפוך אור על שאלת מקום הימצאותו האמיתי, וכך לתת מענה למחלוקת בין הצדדים.

העובד מצדו התנגד מכל וכל לבקשה, וטען שמדובר בבקשה חריגה, לא מידתית, הפוגעת בפרטיותו ומבלי שהוא היה מודע במהלך העבודה לאפשרות לאיכון מקום הימצאותו בכל שלב.

עוד ציין העובד, שהצו אף מתייחס לאיכון בשעות שאינן שעות העבודה, ושלא ניתנה הסכמתו להיות במעקב באופן של קבלת צו האיכון. הסכמתו היתה צריכה להינתן מדעת, בכתב ומראש – ולא כפי שמבקש המעסיק לעשות כעת, בדיעבד.

הלכת איסקוב

בית הדין דחה כאמור את בקשת המעסיק, על אף שמידע בדו"ח האיכון אכן רלוונטי לתביעה, שהוגשה בין היתר בגין טענה לשימוע שבוצע לעובד ואשר לשיטת העובד לא היה תקין.

המעסיק טען שהעובד פוטר בשל ביצועיו הירודים בתקופה הסמוכה למועד הפיטורים, וכן בשל העובדה שהוא לא הקדיש את זמן העבודה למעסיק, אלא ביצע דברים אחרים.

במקרה זה לא הוכח שהמעסיק עדכן את העובד בדרך כלשהי שקיימת אפשרות שהוא ינטר את מיקומו באמצעות הסלולר

בהלכת איסקוב דן בית הדין הארצי לעבודה בעיון בדוא"ל של העובד, וקבע שכדי לפגוע בפרטיות העובד – המעסיק נדרש לקבוע מדיניות ברורה וקוד התנהגות בנוגע לשימוש במחשב, ליידע את העובדים באשר למדיניותו (עקרון השקיפות), לעגן את העקרונות במפורש בחוזה העבודה ובתקנון הנוהג במקום העבודה (עקרון השיתוף) וכן לשמור על עקרון המידתיות.

עניין נוסף שנקבע בהלכת איסקוב הוא שגם שפעולות המעסיק צריכות להיות מוגדרות בגבולותיהן, חוקיוֹת ושהן נעשו בתום לב.

במקרה זה לא הוכח שנקבעה על ידי המעסיק מדיניות ברורה בעת תקופת העסקתו של העובד אצלה, ביחס לאופן השימוש בסלולר שסופק לעובד. בנוסף לא הוכח שהמעסיק עדכן את העובד בדרך כלשהי שקיימת אפשרות שבמועד כזה או אחר הוא ינטר את מיקומו באמצעות הסלולר.

המעסיק ניסה לטעון שבניגוד להלכת איסקוב, דו"ח איכון המצביע רק על מקום הימצאות אינו דומה לצילומים או לקריאת מיילים פרטיים. טענה זו נדחתה מכל וכל על ידי בית הדין: "ברור כי מקום הימצאותו של פלוני בכל רגע נתון, הנו מידע פרטי, וגילויו של מידע שכזה, עשוי לעלות כדי פגיעה בפרטיותו".

[סע"ש 24067-09-16]