על רקע ההתנגדות העזה: נדחה בשנה האיזון האקטוארי של קרנות הפנסיה הוותיקות

ועדת הכספים של הכנסת קיימה היום (ד') דיון בנוגע להחלטה השנויה במחלוקת של דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון, לאשר איזון אקטוארי בקרנות הפנסיה הוותיקות. זאת מאחר שהעיכוב המתמשך בהעלאת גיל הפרישה לנשים גורם בכל שנה לגירעון אקטוארי בסך 200 מיליון שקל בקרנות הפנסיה הוותיקות.

כמה מחברי הכנסת תקפו את הוראת הממונה והודיעו שלא יתנו יד לפגיעה בקרנות הוותיקות, גם לאחר שהוחלט לדחות את המהלך בשנה – ליוני 2019.

סלינגר הסבירה בדיון שהחוק מחייב את הרשות במהלך זה, והביעה תקווה שחוק העלאת גיל הפרישה לנשים יקודם בקרוב, מה שיביא לייתור המהלך.

התחמקות לא אלגנטית

נזכיר שחרף לוחות הזמנים הקבועים בחוק גיל הפרישה (ראו מסגרת), שר האוצר משה כחלון מתחמק שוב ושוב מהגשת עמדתו בנושא, ואף ביקש מוועדת הכספים לדון בנושא בלעדיו. היועצת המשפטית של הוועדה הופתעה מבקשת השר, והבהירה שאין אפשרות כזו מאחר שמדובר בהפרה של הוראה מפורשת בחוק.

עיכוב הגשת המלצתו של השר כחלון גרמה לתקלות רבות, כדוגמת עיכוב קבלת קצבת זקנה מהביטוח הלאומי וכן קיזוז כספים לחוסכות בקרנות הפנסיה הוותיקות. בעקבות התמהמהות השר, חברי ועדת הכספים הגישו הצעת חוק על מנת להצמיד את גיל הפרישה שבחוק הביטוח הלאומי לגיל הפרישה שבחוק גיל פרישה.

חברי ועדת הכספים יצאו במתקפה חריפה נגד כחלון, בטענה שהשר תומך בהעלאת גיל הפרישה לנשים, אך חושש מתגובת הציבור ומערעור מיתוּגוֹ כשר חברתי, ולכן מעדיף שהמהלך יתרחש ללא מעורבות מצִדו. "שר האוצר לא רוצה שתיהרס לו התדמית החברתית"; "הגיע הזמן לתקוף את שר האוצר אישית, כי הוא מתנהג איך שהוא רוצה"; "התנהלות מבישה של שר האוצר"; "שר האוצר פשוט רוצה שהעלאת גיל הפרישה תקרה בלעדיו" – אלו הן רק כמה מההתבטאויות הקשות שהוטחו בנציגי האוצר באותו דיון.

לבסוף, כאשר כלו כל הקצין, לקחה ועדת הכספים את המושכות לידיה והובילה הצעת חוק עליה חתומים 44 חברי כנסת, להעלאת גיל הפרישה לנשים ל-64. עם זאת, משרד האוצר לא מיהר לקדם את הצעת החוק כפי שהתחייב, וכך ספג ביקורת עזה מצד יו"ר הוועדה.

מתווה מוסכם, שקוף ופומבי

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), קרא היום לאוצר לאשר את הצעת החוק בקריאה טרומית, ולהתכנס סביב שולחן הוועדה על מנת להגיע למתווה מוסכם, שקוף ופומבי, תוך התחייבות שלא לקדם את החוק ללא הסכמות. גפני אף התריע שדחיית הנושא רק תביא לדרישות קיצוניות יותר בעתיד.

"נבקש את עמדת הממונה על העלאת גיל הפרישה לנשים והמאזן האקטוארי", אמר ח"כ גפני בפתח הדיון. "אין התקדמות בהסכמה להעלאת גיל הפרישה, זו החלטה של שר האוצר שצריך לומר את דברו ולהמליץ בעקבות הוועדה הציבורית לעניין, ולהביא לכך שנקבל החלטה בוועדה. דיברתי איתו בנושא, והוא ביקש שאת הדיון המשמעותי נקיים פה ולא במקומות אחרים. עשינו זאת והבאנו נוסח שמסדיר את העלאת גיל הפרישה עם חתימותיהם של כל חברי ועדת הכספים.

"אנחנו חושבים שצריך להעלות את הגיל, יש נשים שרוצות להמשיך לעבוד, אבל יש כמה סוגי נשים שייפגעו מהמהלך – הן יפלו לרחוב. מדובר בנשים במקצועות שוחקים ואלו שעזבו את העבודה מספר שנים קודם לגיל, נשים עניות. הצעת החוק שהעלינו פותרת לדעתנו את הבעיה, ולא זורקת את הנשים האלה לרחוב. הייתה הסכמה עם האוצר שהחוק יעבור בקריאה טרומית, התעקשתי על זה כי אני רוצה שהדיונים יהיו על השולחן ולא שמישהו יחשוד שאני מקיים דיונים עם האוצר ועולים נושאים אחרים שאני חפץ בייקרם.

"האוצר לא עמדו בהתחייבותם של קריאה טרומית, ואני מעריך שמישהו רוצה שהקדנציה תסתיים ויבוא מישהו שלא יתעקש ויעביר את זה בלי לתמוך באותה קבוצת נשים. ואז הגיעה ההודעה בתקשורת אודות ההחלטה של הממונה על שוק ההון לעניין האיזון האקטוארי בקרנות הפנסיה ביוני 2019, וכך מבלי לקדם את העלאת גלי הפרישה אנחנו עלולים לספוג מכה. יחסר כסף, וכולם יקבלו פחות בפנסיה ולכן חשובה עמדתך בעניין", פנה גפני אל סלינגר.

פגיעה כפולה בנשים

סלינגר השיבה בתגובה: "נשים שפורשות בגיל צעיר פוגעות בעצמן פעמיים – פעם אחת מאחר שתוחלת החיים שלהן גבוהה מזו של גברים, וכך קצבת הפנסיה שלהן נמוכה יותר. פעם השנייה מאחר שיש את השנים האבודות שאישה יכולה להמשיך לעבוד ולחסוך על מנת להעלות את קצבת הפנסיה העתידית, וזה לא קורה בפועל. לכן, כרשות שאחראית לקצבת פנסיה ראויה, בוודאי שאנחנו חושבים שנכון לדחות את גיל הפרישה. כל שנה של קיצור תקופה פוגע ב-9% בקצבת הפנסיה של הנשים, זה בכובע של רגולטורים לפנסיה. אבל יש לנו עוד כובע – כאחראים על הניהול התקין של קרנות הפנסיה הוותיקות, קבענו שאם יש גידול בהתחייבויות של הקרנות – צריך לבצע הפחתה או איזון. ואם יש גרעון בין נכסים להתחייבויות – צריך לאזן את זה, כדי לא להגיע שוב לקטסטרופה. גיל פרישה נקבע בשנת 2004, עברו 14 שנים אבל הפער אותו פער בין גיל פרישה לתוחלת החיים כ-22.2 שנה, הן חייבות להתפרנס ממשהו".

"לפגוע בקצבת הפנסיה של אנשים זה מעשה כואב, יש לזה משמעויות ואנחנו מתייחסים לזה בזהירות ושיקול דעת", המשיכה סלינגר. "יחד עם זאת – קיים גם החוק. לכן הורנו על איזון אקטוארי עתידי, כי אנחנו מקיימים את החוק כהווייתו. המשמעות של איזון אקטוארי היא פגיעה בקצבת הפנסיה. לצד זאת, החלטנו לדחות את הביצוע בפועל בשנה, ואני תקווה שהצעת החוק תקודם. אי התאמת גיל הפרישה לנשים פוגעת בהן".

"אנחנו בקרנות הפנסיה הוותיקות כ-250,000 גמלאים, וכמיליון עמיתים עדיין ממשיכים לעבוד", אמר ראובן קאופמן, יו"ר פורום קרנות הפנסיה. "המסר הוא שהחזקים לא אמורים לקיים את החוקים וההסכמים שקיימים. יש הסכם משנת 2004 לגבי העלאת גיל הפרישה, וקיימת מחויבות של האוצר לממן את ההפרשים האלה עד שיוסדר גיל הפרישה של הנשים, אבל כמעט כולם מתעלמים. האוצר אמור לשלם כל שנה כ-200 מיליון שקל כדי לכסות על הפערים".

<< לחצו לצפייה לכל הכתבות בנושא פנסיה >>