חרף התנגדות התאגידים: אושרה סופית הגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי

מליאת הכנסת אישרה אתמול (ב') לקראת חצות הלילה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי, חרף המתקפה בה יצאה הבנקים וקבוצות הביטוח נגד יוזמה זו של שר האוצר, משה כחלון.

על פי הצעת החוק, במקרה בו הוצאות השכר שחברה פיננסית משלמת עבור בכיר מוכרות לצרכי מס, שכרו יעמוד על לא יותר מפי- 44 משכרו הריאלי של העובד בעל השכר הנמוך ביותר בחברה זו, או פי- 35 מעלות השכר של אותו עובד. למשוואה זו נכנסים גם עובדי קבלן המועסקים ישירות על ידי התאגיד או על ידי נותן שירות המועסק על ידי התאגיד.

כך תקרת השכר שתזכה את החברה בניכוי הוצאות שכר לצורך תשלומי המס תעמוד על 2.5 מיליון שקל בשנה. החוק יחול באופן מיידי עם פרסומו על בכירים שהסכמי העסקה עמם ייחתמו מעתה והלאה, ואילו בנוגע לבכירים שכבר מועסקים בחברות – החוק יחול חצי שנה ממועד פרסומו, על מנת לאפשר לחברות להיערך ליישומו.

"היקף כספי הציבור המנוהל על ידי גופים פיננסיים, פערי המידע בינם לבין ציבור החוסכים באמצעותם והסיכונים שכספי הציבור חשופים להם, מחייבים גופים פיננסיים לקיים אמות מידה וסטנדרטים גבוהים והדוקים לממשל תאגידי נאות", נאמר בדברי ההסבר להצעת החוק. "כמו כן, הם מדגישים את חשיבות קיומם של מנגנוני השגחה, בקרה ופיקוח יעילים וקפדניים וכן מערכת איזונים ובלמים נאותה בגופים אלה, ובכלל זה לעניין שכר בכירים".

בשנת 2012 נכנס לתוקף תיקון לחוק החברות הידוע כ'תיקון 20', אשר הסדיר את מבנה התגמול לנושאי משרה בחברות ציבורית, וקבע הליך מיוחד לאישורו. במהלך השנתיים העוקבות קבעו המפקחים על הבנקים והביטוח הנחיות בנוגע למדינית תגמול בתאגידים בנקאיים ובגופים מוסדיים, הקושרות בין ביצועי בעל התפקיד והגוף הפיננסי, ומגבילות תמריץ לנטילת סיכונים מופרזים. עם זאת, ההנחיות הללו לא נעשו באמצעות התערבות ישירה של המחוקק בגובה השכר, אלא באמצעות התערבות עקיפה במנגנוני קבלת ההחלטות, במבנה התגמול ובאופן הענקתו.

"שכר מופרז ולא פרופורציונלי"

במכתב ששיגר בנושא שר האוצר ליו"ר ועדת הכספים ציין כי "רק לאחרונה פורסם באמצעי התקשורת כי בכירים במגזר הפיננסי מרוויחים שכר שנתי הכולל הטבות, מענקים ובונוסים הגיע לעתים ללמעלה מ-8 מיליון שקל בשנה. סכום חסר הצדקה ומנופח מעבר לכל פרופורציה. מדובר לעתים בפי 100 ויותר מהשכר הממוצע במשק. לא מדובר בגחמה של בודדים מהעת האחרונה. זהו נגע הולך ומתפשט ככל שעוברות השנים".

עוד באותו היום פרסם השר כחלון פוסט בפייסבוק בו כתב: "הגיע הזמן לעצור את חגיגות השכר על חשבון הציבור. אני מקווה שחברי הכנסת לא ייכנעו ללחצים שמופעלים עליהם. אם אנחנו רוצים לצמצם פערים, צריך להילחם גם בחזקים ביותר. זו בעיה כלכלית. זו בעיה חברתית ומוסרית. אנחנו נלחם בה במעשים. לא בדיבורים".

ואכן, הופעלו לחצים. כשבועיים לאחר אישורה בוועדת הכספים ויממה לפני העברת הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית, יצאו חברות הביטוח והבנקים במחאה חריפה נגד קידומה, וקראו לראש הממשלה, ליו"ר ועדת הכספים וליועץ המשפטי לממשלה לקיים דיון נוסף בנושא. הם כינו את המהלך "חידוש עולמי מרעיש וקיצוני", וטענו כי הוא מהווה חריגה מכל אמת מידה המקובלת בעולם. עו"ד דוד חודק, המייצג את הבנקים, טען כי מדובר בצעד הנגוע בכשלים חוקתיים ותקנוניים הפוגעים ביכולת הניהול של הבכירים ובהסכמי התעסוקה, ויוצרים תקדים שלילי בעולם.

"בשעות האחרונות היסטריה וקואליציה שלמה של משרדי עורכי דין ובכירי המערכת הפיננסית פונים בבכי ונהי על הפגיעה הקשה בשמנת שלהם", אמרה בתגובה ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני). בכנסת לא התרגשו מהתקרית, וכך אושרה הצעת החוק באופן סופי על ידי 56 חברי כנסת, ללא כל התנגדות. עם זאת, לא מן הנמנע שהבנקים וקבוצות הביטוח טרם אמרו את המילה האחרונה, ויוגש בג"ץ בנושא.

"נבחן אם החוק אכן יפגע בכלכלה כפי שמפחידים ומאיימים, או שמא רק יתקן איוולת חברתית מתמשכת של פערי שכר. לא ניתן להבין כיצד יכול להתקיים פער מעמדות כה גדול ואנחנו לא אומרים כלום"

"ההצעה מטפלת בבעיה מוסרית וערכית של שכר מופרז של מי שקיבלו לידיהם ניהול של כספי ציבור", אמר אתמול יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה). "ועדת הכספים אישרה את הצעת החוק הזו פה אחד, והדבר מעיד על הרצון הכנה של כל חברי הוועדה, להתחיל בתהליך, שאולי לא נצליח בו, אך בהחלט נבחן אותו – לבלום את התופעה הלא מוסרית הזו של שכר מופרז ולא פרופורציונלי. נבחן אם החוק אכן יפגע בכלכלה כפי שמפחידים ומאיימים, או שמא רק יתקן איוולת חברתית מתמשכת של פערי שכר. לא ניתן להבין כיצד יכול להתקיים פער מעמדות כה גדול ואנחנו לא אומרים כלום. עתה, זו הפעם הראשונה שאנו חברי הכנסת אומרים אמירה חברתית חשובה שהשכר המופרז של ראשי החברות הפיננסי הוא הזוי ולא מוסרי".

"זהו יום היסטורי", הוסיפה ח"כ זהבה גלאון (מרצ). "יום אחרי שבג"ץ אמר את דברו נגד מונופול של טייקונים על המשאב הטבעי, הגז, של הציבור – הכנסת עושה מעשה ומאלצת את בכירי המערכת הפיננסית להפסיק להיות חזירים. החוק אושר כנגד כל הסיכויים, ועל אפם וחמתם של כל מגיני הסדר הישן".

אולם שרת המשפטים, איילת שקד, סבורה שמדובר בחוק קיצוני. "כל עוד אני מכהנת כשרת המשפטים, לא תהיה הגבלת שכר של בכירים בחברות הציבוריות", אמרה אתמול השרה לגלובס. "אני לא אתן להפוך את ישראל לרפובליקת בננות, וכמי שאחראית על יישום חוק החברות, לא אאפשר לערוך שינויים נוספים בחוק החברות, מעבר לתיקון 20. אני חושבת שהחוק שאושר בסופו של דבר על ידי ועדת הכספים של הכנסת הוא קיצוני מדי, ונכון היה לעשות בו שינויים ולהיצמד לגרסה הממשלתית".