בית הדין לעבודה: משרה חלקית בתוספת שעות נוספות עשויה להיחשב למשרה מלאה
מעסיקולוג10:23
הפסיקה קובעת שהזכויות הסוציאליות של העובד נגזרות מהיקף המשרה בפועל, ולא "על הנייר". באילו תנאים רשאי המעסיק לבצע קיזוז כספים משכר העובד?
בית הדין לעבודה בתל אביב פסק בשבוע שעבר שעל מנת לקבוע את היקף המשרה של עובד יש להביא בחשבון גם את השעות הנוספות בהן עבד.
הצדדים נחלקו בנוגע להיקף המשרה של העובד, על פיו יש לקבוע את הזכויות הסוציאליות של העובד, כאשר המעסיק הציג סיכום של שעות העבודה מבלי שלקח בחשבון את השעות הנוספות שביצע העובד. "אין זה סביר שלא להתחשב בשעות אלו על מנת לחשב את היקף משרתו", פסק בית הדין לעבודה.
עם זאת, במקרה זה טבלת ממוצע שעות העבודה שכללה גם את השעות הנוספות בהן עבד מלמדת על כך שהעובד לא הועסק במשרה מלאה, וכך נקבעו הזכויות הסוציאליות שלו על בסיס ממוצע היקף המשרה במהלך כל שנות עבודתו.
הרעה מוחשית בתנאי העבודה
העובד טען שהתפטר בשל הרעה מוחשית בתנאי העסקתו, ועל כן הוא זכאי לפיצויי פיטורים על פי חוק פיצויי פיטורים, הקובע שהתפטרות בשל הרעה מוחשית בתנאי העבודה תזכה את העובד בפיצויי פיטורים.
הפסיקה קובעת שכדי להוכיח זכאות לפיצויי פיטורים, על העובד להראות בנוסף לקיום הרעה מוחשית בתנאי העבודה, שקיים קשר סיבתי בין עניין זה לבין התפטרותו, ושהוא הודיע למעסיק על כוונתו להתפטר בשל כך על מנת לתת לו הזדמנות לפעול לתיקון המצב.
לטענת העובד, לאחר שהועבר מתפקיד מאבטח לתפקיד סורק כיוון שלא עבר את מבחן הכושר – בוצעה הפחתה חד צדדית בשכרו ללא כל התראה, והוא הודיע למעסיק בתגובה שאם לא ישולמו לו כל התשלומים להם הוא זכאי בתוך 30 יום – הוא יתפטר בדין מפוטר.
"הגם שהעובד עצמו ביקש שהמעסיק ישבצוֹ בתפקיד אחר עד למועד סיום האבחון הרפואי, המעסיק לא הוכיח בכל אופן כי הובהר לעובד ששכרו כסורק יהיה נמוך משמעותית משכרו כמאבטח, ושהוא הסכים לכך", ציין בית הדין בהחלטתו. "הפחתה כה משמעותית בשכר מהווה הרעת תנאים מוחשית בפן האובייקטיבי, ומעת שנמסר למעסיק מכתב העובד בו התריע על כך שמבחינתו מדובר בהרעה מוחשית בתנאי העסקתו ושבכוונתו להתפטר אם לא תתוקן, ניתנה לו הזדמנות לבחון אפשרויות אחרות להעסיקו מבלי לפגוע בתנאי ההעסקה, לכל הפחות עד לסיום האבחון הרפואי".
כך נפסקו לעובד פיצויי פיטורים בגובה כ-47,000 שקל עבור כ-7 שנות עבודה לפי היקף משרה ממוצע של 92%.
ניכוי שכר למסיבות ואירועים
העובד טען שהמעסיק הפחית משכרו מדי חודש שלא כדין סך של 73 שקל בגין אובדן כושר עבודה וסך של 10 שקלים בגין 'ק.מתקן'.
חוק הגנת השכר קובע רשימה סגורה של מקרים המאפשרים קיזוז כספים ממשכורת העובד. על פי הוראת חוק זו, בתוספת פסיקת בית הדין לעבודה בנושא, אין לנכות משכר העובד סכומים שהעובד לא נתן הסכמתו בכתב לגביהם.
'ק.מתקן' הנו ניכוי סכום סמלי לצורך מסיבות ואירועים, אולם מאחר שהעובד לא נתן הסכמתו לניכוי זה – חויב המעסיק להשיב לו את הניכוי, בכפוף לתקופת ההתיישנות.
בנוגע לניכוי אובדן כושר עבודה, הציג המעסיק את חתימת העובד על טופס הצטרפות, שהעבירה לו בתחילת עבודתו סוכנת הביטוח, המאשר ניכוי זה.
"אם העובד חתם על הטופס, יש להניח כי הוסברו לו תנאי הביטוח, לרבות הניכוי לאובדן כושר עבודה", ציין בית הדין לעבודה בהחלטתו. "יתרה מכך, למעלה מ-7 שנים הופיע הניכוי באופן ברור בתלוש השכר, והעובד לא הוכיח כי פנה ולא פעם אחת לברר את מהות הניכוי או לבקש להפסיקו".
