חברת הביטוח מימנה ביטוח אובדן כושר עבודה מכספי החיסכון של העובד ללא ידיעתו

הפיקוח במשרד האוצר הורה לאחרונה לחברת ביטוח, ששמה לא פורסם, להשיב למבוטח בעל פוליסת אובדן כושר עבודה כספים שנגרעו מהחיסכון הפנסיוני שלו ללא ידיעתו.

לעובד היה ביטוח אובדן כושר עבודה בו נקבע סכום פיצוי של 75% מהשכר המבוטח בפוליסה, כאשר התשלום בגין הכיסוי היה לפי הסכם ההעסקה עם המעסיק, והוא הוגבל לשיעור של 2.5% מגובה השכר.

העובד נקלע למצב של אובדן כושר עבודה, והחל לקבל תגמולי ביטוח מכוח הפוליסה, ואז התברר לו שהעלות בגין הכיסוי הביטוחי אינה תואמת ל-2.5% מהשכר, וכך למעשה גרעה החברה מהחיסכון הצבור שלו.

במסגרת בירור התלונה שהוגשה לפיקוח באוצר, התברר שפרמיה בשיעור של 2.5% שאותם הפריש המעסיק לכיסוי בגין אובדן כושר עבודה לא הספיקו לרכישת פיצוי בשיעור של 75% מהשכר, ולכן חברת הביטוח גבתה את ההפרש מכספי התגמולים של העובד, מבלי ליידע אותו על כך מראש.

בעקבות התערבות האוצר, נאלצה החברה לזכות את העובד בהפרש עלות הכיסוי בסכום שמעבר לתשלום בשיעור 2.5% מהשכר ששולם על ידי המעסיק עבור התקופה שקדמה למקרה של אובדן כושר עבודה.

שחרור כספי פיצויים למעסיק ללא הסכמת העובד 

במקרה אחר ביקש מעסיק מחברת הביטוח שתשיב לו את כספי הפיצויים מאחר שלטענתו העובד עזב בנסיבות שלא מזכות אותו בכספי הפיצויים. חברת הביטוח נענתה לבקשת המעסיק, והשיבה לו את כספי הפיצויים של העובד ללא כל הודעה לעובד טרם השבת הכספים.

במסגרת בירור שערך הפיקוח באוצר טענה החברה שהמעסיק העביר הצהרה שעליה חתם העובד כנותן הסכמה לשחרור כספי הפיצויים.

"בנסיבות מקרה זה מצאנו כי היה כשל בהתנהלות החברה", קבע האוצר. "לעמדתנו, מאחר שלמעסיק היה אינטרס לקבל חזרה את כספי הפיצויים, החברה לא יכלה להסתמך על הטופס שלו, שעליו חתם לכאורה העובד. קבענו שהיה על חברת הביטוח לפנות לעובד בהודעה טרם שחרור כספי הפיצויים למעסיק. מאחר שהדבר לא נעשה השיבה חברת הביטוח את כספי הפיצויים חזרה לפוליסה".

נזכיר כי הממשלה פועלת לטיפול בעמימות הנושא באמצעות החלת סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים על כל הסכם העסקה, וכך המעסיק יחויב לשלם לעובד פיצויי פיטורים גם במקרה בו התפטר.

המבטחת תממן אג"ח מבטיחות תשואה

במקרה נוסף שהתרחש לאחרונה רכש מבוטח פוליסת ביטוח מנהלים מבטיחת תשואה (אג"ח חץ), וביקש להקטין הפקדות לפוליסה כאשר שינה את מעמדו משכיר לעצמאי.

בשלב מאוחר יותר, הוא ביקש להגדיל את הפקדותיו לפוליסה וסורב, וחברת הביטוח טענה בפניו שאם ישוב להיות מועסק כשכיר – יוכל להגדיל את ההפקדות לפוליסה עד לתקרה שאותה שילם כשכיר לפני ששינה את מעמדו לעצמאי.

משרד האוצר הבהיר לחברת הביטוח שנוכח הסכמי חץ, בפוליסות מבטיחות תשואה לא ניתן להגדיל את התחייבות המדינה שמנפיקה אג"ח מיועדות לפוליסות אלו, ולכן לא ניתן להגדיל את ההפקדות לפוליסה מעבר להגדלה הנובעת מסוג ההצמדה הקבוע בפוליסה.

מאחר שחברת הביטוח הטעתה את המבוטח, הורה האוצר לחברה לעמוד בהתחייבותה לאפשר את ההגדלה בהפקדות אם הפונה ישוב להיות שכיר, כאשר הבטחת התשואה בגין ההגדלה כאמור תהיה על חשבון חברת הביטוח ולא על חשבון המדינה.